מאירי על הוריות טו

לענין ע"ז מצינו שחלק הכתוב בין יחיד למרובים שהיחיד בסקילה וממונו פלט וכן היחידים כגון עיר שהודחה מיעוטה ורבים בסייף וממונם אבד וזהו עיר הנדחת ר"ל שהודחה רובה יכול אף אתה תחלוק בקרבנותיהם בשגגת מעשה שאע"פ שאין שם פר של צבור הואיל ואין כאן אלא שגגת מעשה מ"מ הואיל ויש כאן שגגת רבים יהא קרבנם חלוק מקרבן היחידים תלמוד לומר אחת וכו' כלומר תורת כל מי שאינו מביא קרבן צבור בדין אחד הוא ואין חלוק בהם בין יחיד לרבים אלא הכל כיחידים:

הכופר בע"ז הרי הוא כמודה בכל התורה שזהו יתד שהכל תלוי בו בפירוש אמרו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה בע"ז הכתוב מדבר איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זו ע"ז ומה שאמרנו בכאן אידו היא מצוה שהיא תחלה זו ע"ז לא שדבור לא יהיה הוא הראשון כמו שדימו רבים אלא אף דבור אנכי הוא אזהרה על ע"ז שהרי הכפירה במציאותו ית' וההאמנה בזולתו הכל ע"ז וכן שהכפירה במציאותו הוא סבה לעבוד הגלולים ויתר כל צבא השמים: