מאירי על הוריות יא

חמש חטאות מתות והם א' ולד חטאת ב' תמורת חטאת ג' מתו בעליה ד' נתכפרו בעליה באחרת כגון שאבדה והפריש אחרת והקריבה ואח"כ נמצאת הראשונה ה' עברה שנתה סימן להם ותמנע ומיתה זו ענינה שנועל עליהם עד שימותו ולא נאמרו דברים אלו אלא בחטאת יחיד אבל של צבור תרעה עד שתפול בה מום ותמכר ויפלו דמיה לנדבה ויש פוסקין בעברה שנתה שאף ביחיד תרעה ותסתאב ותמכר ויפלו דמיה לנדבה וכן יראה במסכת תמורה ואי אתה יכול לומר בצבור אלא עברה שנתה ונתכפרו באחרת וכגון שאבדה ונמצאת ואי אתה מוצא בהן ולד חטאת שאין בקרבן צבור נקבה ולא תמורת חטאת שאין הצבור עושין תמורה כמו שיתבאר במקומו וכן אי אתה אומר בהם מתו בעליה שאין רוב צבור מתים בחיי בהמה זו וכל שלא מתו רובם אין כאן מתו בעליה שהרי שעיר ראש חדש שנקרא חטאת והוא בא מתרומת הלשכה אע"פ שמתו מהם ואי אתה מפרשה בחטאת שהופרשה על המתים שאין כפרה למתים א"כ מהו שנאמר בבית שני הבאים מהשבי הקריבו עולות פרים שנים עשר אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר ודרשו בו שעל ע"ז שעבדו בימי צדקיהו הביאום אף אלו רבם היו חיים דכתוב ורבים מאשר ראו הבית הראשון בוכים וכו' ורבים בתרועה ובשמחה ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם אע"פ שמ"מ אותם שבימי צדקיהו מזידים היו ואינם בני קרבן הוראת שעה היתה:

יראה מפשוטה של סוגיא זו שכל שהוא בכלל צבור לחיוב קרבנותיהם ומת לו שאף הוא מתכפר בקרבן זה אף לאחר מיתתו בכלל הצבור וכמו שאמרו כפר לעמך ישראל אשר פדית שאין תלמוד לומר ונכפר להם ומה תלמוד לומר ונכפר להם ראויה כפרה זו שתכפר על יוצאי מצרים ופי' בה מגו דאכפר להני דאינון חיי מכפר נמי להני דאינון מתי ומכאן הייתי דן בפר העלם דבר של צבור שהוא נגבה בתחלה כמו שבארנו שאף הוא נגבה מממון המתים שמתו משעת ההוראה ואילך ומ"מ יראה לי שאין זה נאמר אלא דרך משא ומתן ודחיה בעלמא שהקרבנות עיקר כפרתם בתשובה ווידוי כמו שביארנו בילדותנו בחבור התשובה ואם מת לו בתשובה אין כאן צרך לקרבן ואם שלא בתשובה אין כפרת קרבן עולה לו עוד ואחר שכן אין גוביינת פר העלם נגבית אלא מן החיים וכן עיקר למדת ממה שכתבנו שכל שהורו בית דין וטעו וחזרו בהם אם מת אחד מהם או אחד מן הצבור אין קרבן צבור נדחה ואין זה חטאת שמתו בעליה שהרי משל צבור הוא בא ואין צבור מתים:

פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהם ירעו עד שיפול בהם מום ויפלו דמיהם לנדבה שאין חטאת צבור מתה ואע"פ שהוא של כהנים קהל כהנים אקרי קהל ואף לדעת האומר אין קרוי קהל כל שאין לו אחזה אינו קרוי קהל ממה שדרשו ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ וכו' כל שיש לו אחזה קרוי קהל כל שאין לו אחזה אינו קרוי קהל מ"מ חטאת שותפין היא ואין חטאת שותפין מתה:

יש ששואלים לדעת האומר קהל כהנים איקרי קהל וחטאת הצבור היא חטאת השותפין היאך אתה מוצאו שהרי חטאת אינו בא בנדר ונדבה שיהיו שנים נודרים אותה ואם חטאו שניהם הרי כל אחד חייב להביא חטאתו ופרשוה כגון ראובן ושמעון שהיו להם בהמות בשותפות וחטאו שניהם ובררו שתי בהמות מעדרם ואמרו שיפרישום לחטאות שהם חייבים והפרישום ועדיין הם של שותפות: