מאירי על גיטין סז

יתומים גדולים שרוצים לחלוק על אחיהם הקטנים בית דין מעמידין אפטרופוס לקטנים ובוררין להם חלק יפה ר"ל שאומרים לגדולים להשוות החלקים והם בוררים להם אחת מהן אי זו שירצו ואם הגדילו אין יכולין למחות ויש מפרשים שכל אחד מהם בורר חלק יפה כדי שמתוך כך יהיו החלקים שוים וכבר ביארנוה כהלכתה בשני של קדושין ולא באה בכאן אלא ללמד שאע"פ שלענין איסורין אין אומרין מה כח בית דין יפה בענין ממון מיהא אומרין כן ויש שואלים שהרי במסכת יבמות אמרו לענין חלוקת עבדים שבית דין חולקין אותם כדי שיאכלו בתרומה ואמרינן עלה דכולהו אית להו דרב נחמן אע"פ שיש בה איסור תרומה אלמא אף באיסורין אומרין כן ותירצו בה שמ"מ עיקר כונת הבית דין לחלוקה היא והאיסור מאיליו הוא בא:

מי ששלח גט לאשתו וגלה דעתו שאינו רוצה שיגרש בו הואיל ולא ביטל בפירוש אין גלוי הדעת כלום מעשה באחד ששלח גט לאשתו ומצאה שהיא עומדת בחדרי חדרים ואורגת וכשאמר לה הריני מוליך לך גיטיך אמרה לו זיל השתא ותא למחר ובין כך מצא הבעל את השליח וספר לו את המאורע ואמר לו ברוך הטוב והמטיב כלומר שנוח לי על שלא נתתו לה ואעפ"כ הוא נתנו לה והבעל רצה לערער מצד מה שאמר לשליח ואמרו חכמים ברוך הטוב והמטיב ולא בטיל גיטא כלומר שאין גלוי הדעת כלום ומכל מקום כל שמתירא בבטולו ואומר להם בשם חכם שאותו הגט בטל אין זה גלוי הדעת אלא בטול גמור כמו שביארנו בההוא דאמר להו לסהדי אמר לכו רב ששת ליבטיל גיטא וכן כל כיוצא בזה הא גלוי הדעת אינו כלום אפי' היה רדוף אחר העדים או השליח לבטלו והעדים או השליח מרגישים בכך ובורחים ממנו או משתדלים באי זה צד שלא ישמעו בבטולו והגיע הגט לידה בין כך הרי זה גט מעשה באחד שהיו כופין אותו להוציא ובטל את הגט חזרו וכפוהו ובטלו וכן הרבה פעמים חזרו וכפוהו ואמרו לעדים אותיבו קרי באונייכו כלומר חתכת דלעת שלא ישמעו בבטולו:

מי שנתן גט לאשתו לזמן ר"ל אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש תהא מגורשת בו ולא אמר לה מעכשו שנמצא שבתוך הזמן יכול לבטל את הגט כמו שכתבנו ולא ביטלו אלא שבא בתוך הזמן והיה סבור ליכנס והנהר מעכבו והוא צועק ואומר חזו דאתאי כלומר ואונס מעכבני ומתוך כך עבר הזמן ולא בא הרי זה גט שאין טענת אונס בגיטין וגלוי הדעת שגלה בדעתו שאינו רוצה בגט אינו כלום דגלוי דעתא בגיטא לאו מילתא היא הא אם בטלו בפי' אין ספק שהוא מבוטל ומעשה שהוזכר כאן חזו דאתאי וכו' יכול היה לבטלו אלא שהיה סבור ששמה ביאה הא מכל מקום אם אמר מעכשו כל שלא בא בתוך זמנו אף בטולו אינו בטול כמו שביארנו למעלה:

מעשה היה באחד שנתן גט לארוסתו ואמר לה אי לא נסיבנא עד תלתין יומין ליהוי גיטא כי מטו תלתין אמר בסעודה קא טרחנא כלומר ואנוס אני וגמרו את הדין שהיא מגורשת שאם משום אונס אין טענת אונס בגיטין ואי משום גלוי דעתא הא לאו מילתא היא ומכל מקום אלו רצה לבטלו רשאי היה לבטלו הואיל ואין שם מעכשו כמו שביארנו אלא שהיה סבור שאינו צריך וכן מעשה באחד שנתן גט לארוסתו ואמר לה אי לא נסיבנא לריש ירחא דאדר ליהוי גיטא ואמר להו אנא ריש ירחא דניסן אמרי ודנו בה שאין דבריו כלום והרי היא מגורשת על הדרך שביארנו:

יש מי שסובר שכל שהגיע הגט לידה אפי' לזמן ואף בלא מעכשו אינו יכול לבטלו וכפשוטן של שמועות ר"ל דאמר חזו דאתאי כלומר ואנוס אני ואלו היה בטולו בטול ודאי היה מבטלו וכבר האריכו גדולי הדורות בסברא זו בחבוריהם אלא שאף הם נסכמים שבטולו בטול וכן הדבר בלא שום פקפוק: