מאירי על גיטין נד

זה שכתבנו שבצורבא מרבנן מכשירין אותו בטביעות עינא הא לאיניש אחרינא לא דוקא בכגון מעשה שהוזכר ברבה בר חנא דאירכס ליה גיטא שהיה הגט ביד אחר והרי הוא כאבדה שאין מחזירין אותה בטביעות עינא אלא לצורבא מרבנן אבל בבשרא שנתעלם מן העין ובאיסור אשת איש דעלמא אף כך אדם נאמן בה לעצמו וכמו שאמרו סומא מותר באשתו בטביעות עינא דקלא אבל אטביעות עינא דשליח או דבעל לא סמכינן למישריה בעלמא אלא בצורבא מרבנן ובבשר שנתעלם מיהא אף לעלמא: