מאירי על גיטין נג

מי שמצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי ר"ל מתנת שכיב מרע ומתנה ר"ל מתנת בריא ושובר העשוי על אי זה חוב הרי זה לא יחזיר שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנם ומשנה זו שנויה במציעא פרק ראשון וענינה בשאין המוצא יודע בגט אם הבעל מודה אם לאו ובשחרור אם האדון מודה אם לאו וכן בכלם ומתוך כך הוא אומר שלא יחזיר לאותם שנכתבו בשבילם שמא נמלך הכותב שלא ליתן וכל שכן שלא יחזיר לכותבים שמא כבר ניתנו הא כל שהכותב מודה שנתן יחזיר למי שנכתב לו ובגט אשה ועבד מיהא דוקא כשאין לחוש לגופו של גט כמו שכתבנו ומה שהיה ראוי לחוש בגט אשה כשמחזירין אותו לאשה אף בבעל מודה כבר ביארנוהו בראשון של מציעא:

כל שמצא מעשה בית דין הרי זה יחזיר ולא שאם מצא שטר הנפק יחזיר ששטר מקויים אע"פ שאין לחוש בו לכתב ללות ולא לוה מ"מ יש בו חשש פירעון אלא בשטר חליטאתא ואדרכאתא שאין עשויות לפירעון וכבר פירשנו ענינם בראשון של מציעא בסוגית המשנה השביעית וכן הדין בכל שטר שאינו עשוי לפירעון ומתוך כך אמרו בההוא גיטא דאישתכח בבי דינא דרב הונא שהובא שם וקיימו ונכתב בו הנפק וכתוב בו בשוירי מתא דעל רכיס נהרא ולא חשו לשני שוירי והחזירוה והביאוה ממשנת כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר כלומר שאף זה אינו עשוי לפירעון ומ"מ בגט אשה אין דנין כן לשיטתנו שהרי בי דינא דרב הונא שיירות מצויות הוא ולא היה להם להחזיר אף בלא הוחזקו אלא אם כן היה מקומו:

כל שאנו חוששין לעבר אדם שם אם עבר גוי אינו כלום וכן שנאוה בתלמוד המערב בנסח זה אבא בר חנה אייתי גיטא אבד מיניה אשכחיה חד סרוקאי ואכשרון הדא אמרה עבר גוי כשר:

יש פוסקים שכל שעבר אדם אף במקום שאין שם שיירות מצויות ולא הוחזקו פסול ממה שאמרו בתלמוד המערב אחד היה שם ששמו כשמו וכן כל שאנו פוסלין משום שיירות מצויות אפי' בדקנו כל שאיפשר לאמוד שמשם בא פירשו בתלמוד המערב שחוששין שמא שנים היו בידו והכשר אבד הימנו והפסול נמצא ולשונם בזה אמר ר' אחא האיש הזה שנים היו בידו אחד כשר ואחד פסול בשעה שמצא אני אומר פסול מצא ומכל מקום חששא רחוקה היא אלא שהיא נאמרת דרך גוזמא כלומר שאין בדיקה במקום שהשיירות מצויות ואף כשתמצא לומר דרך גוזמא שבדקת כל העולם אני אומר כן וכן מסייעים את דבריהם מצד שמפרשים שר' ירמיה דקאמר כגון דקאמרי עדים לא חתמנו כו' ורב אשי דקאמר כגון דאמר נקב יש כו' פליגי אדר' זירא וכשם שר' זירא מחמיר על רבה כך הם מחמירים על ר' זירא לומר שאף באין שיירות מצויות ולא הוחזקו אין מכשירין אלא בסימן מובהק או בהעדת עדים וכו' ועיקר הדברים כמו שכתבנו: