מאירי על גיטין לג

המשנה השניה והכונה בה להתחיל בביאור ענין החלק השני והוא שאמר נכתב ביום ונחתם ביום בלילה ונחתם בלילה בלילה ונחתם ביום כשר ביום ונחתם בלילה פסול ר' שמעון מכשיר כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים אמר הר"ם ידוע שהיום הולך אחר הלילה ולזה אם כתבו ביום יחתמו בלילה היא עדות בטל לפי שהשתנה בו הזמן ור' שמעון מכשיר לפי שאין אצלו לזמן בזה המקום תועלת רב לפי שהעקר תקנן זמן בגיטין אמנם הוא משום בת אחותו אי תזנה תחתיו והיא אשת איש ויכתוב הגט בבלתי זמן ויתננו לה ותאמר לעדים שהעידו לה הזנות שכבר היתה גרושה בזה הזמן והרי הגט בידה ואין בין יום והלילה יתחדש בדומה לזה ואין הלכה כר' שמעון:

אמר המאירי נכתב ביום ונחתם [ביום בלילה ונחתם] בלילה אפי' מתחלת הלילה לסוף הלילה או אפילו בלילה ונחתם ביום ר"ל אפי' נכתב בתחלת הלילה ונחתם בסוף היום כשר שהרי מכל מקום יום אחד הוא ואין כאן קדימה אבל אם נכתב ביום ונחתם בלילה אפי' מסוף היום לתחלת הלילה הסמוך לה ואפי' היו עסוקים באותו ענין פסול מדין מוקדם שהרי חתמו עכשו מה שנכתב היום הקודם להם ואע"פ שכל שנכתב ונחתם ביום אחד אע"פ שלא נתנו אלא לזמן מרובה אין בו דין קדימה משעת כתיבה וחתימה לשעת נתינה כמי שיתבאר למטה כל שהכתיבה קודמת לחתימה מיהא יש בה דין קדימה ובגמרא יתבאר לאיזה צרך הוקבע זמן לגיטין ליפסל מדין קדימה:

ר' שמעון מכשיר שכל הגיטין ר"ל שאר שטרות שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולים חוץ מגיטי נשים מפני ששאר שטרות כגון שטרי חוב ומכר עומדים לגוביינא ויבא לטרוף בכוח קדימתו שלא כדין ובשטרי מתנה שמא לוה ורוצה להקדים מתנותיו אבל גט אין בקדימתו פסידא שאם משום גבוי כתובתה הרי מזמן הכתובה היא גובה ומכל מקום אין הלכה כר' שמעון אלא כחכמים ויש שואלים אף בשטרי חוב ומכר מה ענין לפסול בנכתב ביום ונחתם בלילה שהרי אין טורפין מה שנמכר ביום שנכתב השטר שהרי אין ברירה אם קודם המקח נכתב או אחר המקח נכתב ומאחר שאינו טורף אלא במה שנמכר אחר אותו יום שנכתב בו השטר הרי אינו טורף אלא מיום החתימה ואין זה כלום שמכל מקום אין לו לטרוף מיום החתימה אלא מיום שלאחריה ונמצא טורף מיום החתימה שלא כדין:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: