מאירי על גיטין קסו

כבר ביארנו במקומו שלדעת קצת פותחין בחרטה ואינו צריך לפתח אחר ומכל מקום זו שאמרו כאן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה פירושו בחרטה שעל ידי פתח כלומר שאלו ידע שכך עתיד להיות לא היה נודר שנמצא הנדר מעיקרו אינו והוא סובר שאין פותחין בחרטה לבד ואין הלכה כן אלא שיש פוסקים בה כן כמו שביארנו במקומו:

כבר ידעת שבקצת נדרים הבעל מיפר לאשתו ופירשו הטעם כאן מפני שהנודרת על דעת בעלה נודרת ודעתה שיתקיים בקיומו או יתבטל בבטולו ונמצא שאף היא אינה אוסרת שלא נדרה אלא על דעת הסכמתו של בעל ואע"פ שזו דרך סוגיא נאמרה יש למדים ממנה שכל שנדרה וקיים לה הבעל אין לה היתר על ידי חכם שעל דעת הבעל נדרה והרי הוא כאלו נדרה בפירוש על דעת פלני ואינו נראה כן שאין לבעל עליה בקיומו אלא שהם כמי שנדרה ברשות עצמה ואף לדבריהם על דעתו מיהא ובהסכמתו יש לה היתר חכם ולשיטה ראשונה יש מצריכים לישאל הוא על ההקם אע"פ שעבר יומו ואינו יכול להפר ואחר כך יתיר לה חכם ואין אנו מחמירין בה כלל שאין לנו אחר היתר חכם במקום שאיפשר להתיר כלום:

הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות שהרי אין לדבר סוף עד שתמות כל שלשים יום הרי זה כריתות ולדעתנו יכולה לינשא אף תוך הזמן אלא שיש חולקים בה כמו שביארנו אמר על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם או שאל תשתי יין זה לעולם גדולי המחברים כתבו שאינו גט ואני תמה שהרי יכולה לשרוף את הבשר או לשפוך את היין ובגמרא לא נאמרה אלא ביין סתם כמו שכתבנו:

הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אין זה גט שהרי אף זה אין לדבר סוף עד שתמות כל ימי חיי או כל ימי חיי פלני הרי זה כריתות שהרי יגיע הכריתות במיתתו או במיתת הפלני ואע"פ שאיפשר שהם חיים יותר ממנה הואיל ואיפשר לבא לידי כריתות בחייה הרי זו מגורשת ולדעתנו רשאה לינשא קודם מיתתם וזהו הטעם שבעל מנת שלא תנשאי לפלני אפי' אמר שלא תנשאי לו לעולם הרי זה כריתות שהרי איפשר שימות הפלני בחייה ויבא לידי כריתות וגדולי המחברים כתבוה בה שאפי' לא הזכיר בה לעולם אינה מגורשת מפני שהוא כעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם ואינה מגורשת לדבריהם עד שיאמר על מנת שלא תנשאי לפלני עד חמשים שנה והדברים מתמיהים אדרבה הרי הוא ככל חיי פלני ואף גדולי הרבנים כתבו למטה על מנת שלא תבעלי לפלני אינו גט שמא תבעל לו והוא דומיא דלא תלכי לבית אביך לעולם והם דברים מתמיהים ואם כן על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך מפני מה אמרו מגורשת ואם מצד האיסור הא מכל מקום בתנאה קיימא וכי אלו אמ' על מנת שלא תאכלי בשר חזיר לעולם מי מיגרשא ולגדולי המחברים מיהא איפשר לפרשה בעד זמן פלני אבל לגדולי הרבנים אין לנו צד בתירוץ דבריהם אלא שמצאתי בפירוש ישן דומיא דלא תלכי לבית אביך ואין שם לעולם ופירשו בו כל שלשים יום ודעתם שלא לינשא עד שלשים ואף בזו עד שימות הפלני:

נתן לה גט והתנה עמה להיות מגורשת לגמרי היום ושתהא אשתו למחר אינה מגורשת ואין אומרין כיון דפסקה פסקה ושתהא מגורשת לגמרי ואינה חוזרת לו בלא ליקוחין שניים ולמדת שאין הלכה כרבא אמר רב נחמן דאמר כיון דפסקה פסקה וראיה לדבר שהרי אמרו אתקין רב בגיטא מן יומא דנן ולעולם מן יומא דנן לאפוקי דר' יוסי ולעולם לאפוקי מדרבא אמר רב נחמן ואף בתלמוד המערב שבמסכת קדושין אמרו בפרק האומר הרי זה גיטיך עד שלשים יום אינו גט וכן פסקוה גדולי המחברים והוא הוא עקר הדברים ומגדולי הדורות פסקו כרבא אמר רב נחמן ומגורשת דכיון דפסקה פסקה ומאי דאתקין רב בגיטי לרוחא דמילתא תקין לאפוקי נפשין מספיקא דהא תלמוד אתקין מיומא דנן לאפוקי מדר' יוסי ואיהו גופיה סבירא ליה כר' יוסי או שמא גט פסול מדרבנן ומכל מקום איפשר שאינו סובר בה כר' יוסי אלא בדיני ממונות ולגמרי תקין לפסול אף בדיעבד בין במיומא דנן בין בולעולם ולענין קדושין אם קדש ואמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי כתבו גדולי הדורות שאינה יוצאת בלא גט שכל קדושת הגוף אם אמר היום קדש ולמחר לא יהא קדש אינו יוצא בלא פדיון ואשה כקדושת הגוף היא וכבר ביארנוה בשלישי של נדרים כ"ט א':