מאירי על גיטין קסה

כבר ביארנו שאם אמר לאשה הרי זה גיטיך והרי את מותרת בו לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלני שמגורשת ולא תנשא לאותו פלני אלא לאחר נשאת לאחר ומת או גירשה עדין אסורה לאותו פלני שהרי איסורו תנאי הוא וכל שאינו מתקיים נמצא גט בטל למפרע ומכל מקום בחוץ ולדעת ר' אליעזר כל שנשאת לאחר ומת או גרשה מותרת לזה שנאסרה עליו שכשנשאת יצאה לה מאישות הראשון לגמרי ואם נשאת לאחיו של אותו פלני ומת מתיבמת לאותו פלני אלא שלענין פסק אין לנו שהרי הלכה כחכמים אלא שגדולי המחברים כתבוה בספק מקדשת כמו שביארנו:

שמא תאמר בעל מנת ולדעת חכמים היאך איפשר לה לינשא לאחיו של אותו פלני והרי גורם לעקור מצות יבום אין זה כלום שאם כן בת אחיו לא ישא שהרי נמצא גורם כו' אלא אין עקירה במקום שאינו ראוי ליבום ולמדת לענין סוגיא שמה שהקשה ר' טרפון לר' אליעזר כך היה איפשר להקשות לחכמים ובעל מנת אלא שהוא סובר שחכמים נחלקו אף בעל מנת:

מכיון שכתבנו בעל מנת שלא תנשאי לפלני שנשאת לאחר אתה למד שאין חוששין שלא תקיים התנאי ומתירין אותה לינשא וכן אתה למד דבר זה ממה שאמרו בסוגיא זו אי הכי כל התנאים דעלמא נמי לא תנשא דילמא לא מקיימא תנאיה ונמצא גט בטל וכו' ואמרו עליה היינו פירכא ועוד אתה למד דבר זה ממה שאמרו למטה הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ופירשו בה רב נחמן לא תנשא לאותו פלני גזירה שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה ואם נשאת לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן ואמר ליה רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעיא קיומי תנאה וכי תימא איפשר דמיגרשא למחר ומקיימא תנאה וכדקאמרת את גופך בקנם עיני בשינה היום אם אישן למחר שיישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם מכל מקום איפשר לו לקיים תנאו ולהזהר שלא לישן דאי נמי אנסא ליה שינה מצי למיברז נפשי בסילוא אלא הכי אטו בדידה תלי דליגרשה האיך ומתרצה דלא תנשא לא לו ולא לאחר לא לו שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה ולא לאחר משום דבעיא לקיומי תנאה ואינו תלוי בידה ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא הא מכל מקום כל שתלוי בידה תנשא ואין חוששין שלא לקיים את התנאי וכן אתה למד דבר זה ממה שאמר ר' עקיבא בסוגיא זו הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק ולא תני בה ועברה ונשאת כדקתני בסופא:

ואחר שכך היאך אמרו בפרק קורדיקוס ע"ד א' הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז מגורשת מעכשו לכשתתן ולאחר לא תנשא עד שתתן תירצו בה רוב גאונים שאינו דומה תנאי שבקום עשה לתנאי שבאל תעשה שתנאי שבקום עשה הרי בכל יום עוברת על תנאה כשאינה נותנת ועוד שאם תמות היא או הבעל ולא נתנה נמצא גט בטל ובניה ממזרים ועוד שקיום התנאי חסר מעשה וחוששין שמא לא תעשה אבל באל תעשה כגון על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלני וכיוצא בו הרי בכל יום מקיימת תנאה ואין לחוש שתעבור עליו בידים וכן בעל מנת שלא תנשאי לפלני שהרי בידה שלא לינשא לו ואין חוששין שתעבור בידים וכן ניתוסף בו שאם ימות נתקיים התנאי וזה שהקשה אי הכי כל תנאים דעלמא פירושו כל תנאים שבשב ואל תעשה שהוא כיוצא בזה ושמא תאמר והלא בעל מנת שתנשאי לפלני שהזכרת דאקשי ליה התם בדידיה תליא מילתא הכא מי תליא מילתא בדידה הוה ליה לאקשויי הכא קום עשה הוא איברא שפיר קאמרת אלא דאי הכי נפקא מינה דלכתחלה לא תנשא הא אם נשאת לא תצא וניחא ליה לאקשויי דלאו בדידה תליא מילתא ואפי' אם נשאת תצא ומכל מקום צריך שתדע שדברים אלו כלם בתנאים שעליה לקיימם אבל בתנאי המוטל לקיים על הבעל או על אחר אסורה לינשא עד שיתקיים כגון מעכשו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש וכיוצא בו ואפי' בידוע שסופו להתקיים ויש מתרצים שכל תנאי שהוא בידה בין בקום עשה בין באל תעשה מותרת מיד והיא תחוש לעצמה אבל בעל מנת שתתני כו' שמא לא ירצה הבעל לקבל ולפיכך לא תנשא וכן בכל שאינו תלוי בידה אפי' היה המעשה מוטל עליה ויש מפרשין שבכל תנאים שבעולם לא תנשא עד שיתקיים ואפי' על מנת שלא תשתי יין עד שלשים יום אין מתירין אותה לינשא עד שיעברו עליה שלשים וזה שאמרו כאן אי הכי כל תנאים דעלמא לא תינסוב פירושו אף בקיום התנאי כלומר שלא תהא ראויה לינשא עכשו ואין זה כריתות וכן יש מפרשים אי הכי כל תנאי דעלמא לא תינסיב אם נתקרע הגט קודם קיום התנאי אע"פ שרוצה לקיים התנאי דהואיל וחיישת דלא תקיים תנאה והוי שיור נמצא שנתינת גט על תנאי אינו כלום עד שיתקיים התנאי ונכון הוא ואף גדולי הדורות כתבו בה בשם הגאונים להחמיר אלא שבתוספתא אמרוה כדעת ראשון והוא שאמרו בה על מנת שלא תלכי לבית אביך או שלא תשתי יין כל שלשים יום הרי זה גט ואין חוששין שמא תלך ושמא תשתה: