מאירי על גיטין קנו

קשר את הגט במשיחה ונתן את הגט בידה ועכב את המשיחה בידו אם יכול לנתקו מידה כשימשוך המשיחה ולהביאו אצלו אינה מגורשת עד שתפסק המשיחה כריתות בעינן וליכא ואם לאו כריתות הוא והרי היא מגורשת היתה ידה עומדת כקטפרס ר"ל במדרון עד שכשהגט בידה אינו מתעכב אם נפל לארץ הרי בתוך ארבע אמות שלה הוא ומגורשת ולא סוף דבר בנפל לארץ אלא אפי' אוירן של ארבע אמות זכה לה ואפי' נשרף קודם שנח לארץ מגורשת שארבע אמות יש להן אויר ואין אומרין הא לא מינטר מצד שרוח מצויה להפריחו חוץ לארבע אמות שהמקומות הנמוכים אין רוח מצויה בהם ומכל מקום אם היתה דליקה קודמת לשם או שעומדת על שפת הנהר הואיל ומתחלת נפילתו לאבוד היה עומד אינו גט וכן כל כיוצא בזה:

חצר שהיה משותף לאשה עם אחר וזרקו לה בתוכו יראה שמגורשת אבל אם היה משותף לה עם בעלה הדבר ספק על הדרך שהעמידוה לענין קדושין בספק בסלע של שניהם כמו שהתבאר בראשון של קדושין ויש פוסקים שאע"פ שבקדושין מקדשת מספק בגירושין אינה מגורשת ואף אנו כתבנוה שם בדרך זה כמו שכתבנו שם והדברים רופפים היה לבעל חצר וגג לו לתוכו והשאילה את הגג הרי לענין מה שפירשנו במשנתנו כחצר שלו וגג שלה והוא הדין הנזכר במשנתנו בהיתה עומדת על הגג השאילה החצר הרי הוא כגג שלו וחצר שלה והוא דין הוא למעלה והיא למטה הנזכר במשנתנו ואין אומרין הואיל והשאיל לה גג אף חצר הוא משאילה או בהפך דחד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי למדת שרשויות חלוקות בגיטין שלא נכלל אחד בחברו: