מאירי על עירובין מו

קרפף יתר מבית סאתים שהוקף לדירה מטלטלין בכולו הואיל ולשם דירה הוקף מכל מקום פעמים שחוזר ונאסר והוא אם נזרע רובו שהזרעים מבטלים המחיצות ונעשה כגנה ואסור שאין שום דירה בין הזרעים ואם כן כשנזרע יצא מתורת דירה ומתורת חצר אבל אם נטע רובו עדיין תורת חצר עליו שכך הוא דרכן של בני אדם ליטע אילנות לישב תחתיהן בצל ולא סוף דבר בשעשאן אצטבלאות ר״ל שנטען בסדור ערוגות ערוגות אלא אפי׳ נטעו בערבוב ונזרע רובו שאסרנו ביתר מבית סאתים אפי׳ אין בזרוע יתר מבית סאתים או אפי׳ פחות מבית סאתים הואיל ומכל מקום רובו נזרע שהלך מיעוטו אחר רובו והרי הוא כאלו כלו נזרע. ואף לדעת ר׳ שמעון שאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ר״ל שאם שבת כלי בחצר בין עירבו אנשי חצר בין לא עירבו מותר להעלות מן החצר לגג ומגג לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף אחר שלא נכנס לבית ושהכלי לא שבת בבית והיה לנו לומר שהזרוע יהא כקרפף בית סאתים והשני יהא כחצר פתוח לקרפף שהכל רשות אחת מכל מקום בטל מיעוטו אצל רובו כמו שכתבנו. הא נזרע מיעוטו מותר אלא אם כן יש בזרוע יתר מבית סאתים ואפי׳ מקום הזרוע מותר שהרי אין בו יתר מסאתים וכל שכן החצר שהרי למותר לה (הפרצה) [נפרצה] אחר שפסקנו כר׳ שמעון שגגות וחצרות וקרפפות רשות אחת הן לטלטל מזו לזו. הא יתר מבית סאתים אף במיעוטו אסור מקום זרע מפני שיש בו יתר מסאתים וחצר מפני שלאסור לה נפרצה: