מאירי על עירובין מג

בית סאתים שהתירו לכל מקום שהוקף שלא לשם דירה יצאו לנו מחצר המשכן והוא מאה על חמשי׳ ויש ברבועו שבעי׳ אמה ושירים ובשבורו אלפים אמות וכל שהוא במדה זו בין מרובע בין עגול בין ארוך וקצר כתבנית חצר המשכן הרי הוא בית סאתים אלא אם כן היה ארכו יתר על פי שנים ברחבו כמו שיתבאר:

כל אויר ר״ל אעפ״י שאינו מקורה שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר אפי׳ בת חמשת כורים מותר וכל דירה ר״ל אעפ״י שמקורה שתשמישה לאויר ר״ל לשמירת מה שחוצה לה כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור כמו שיתבאר:

כבר ביארנו למעלה שבסוגיא זו נתחלפו הגירסאות בדברי ר׳ יוחנן שיש גורסין כאן הודיעוך וסבירא ליה. לענין ביאור אתה צריך לפרש לגירסא ראשונה (כאן וסבירא ליה) והאמ׳ ר׳ יוחנן ירושלים וכו׳ ואעפ״י שיש חומות סביבה אלמלא נעילת הדלתות היתה חשובה רשות הרבים שבקיעת רבים מבטלת מחיצת החומות אלא לא סבירא ליה. ולגירסא שניה אתה מפרש כאן [ולא] סבירא [לי׳] והרי אף הוא אומר שירושלם בנעילת דלתות בלילה מיהא הוכשרה ואין בקיעת רבים שביום מבטלתן אפי׳ ביום אלא כאן וסבירא ליה: