מאירי על עירובין קמח

זה שכתבנו במבוי שהוא צריך שיהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו פירושו בחצרות שיש בהן דיורין אבל בית הכנסת אם אין שם דירה אינו כלום לענין זה. ולא סוף דבר בדיור לינה אלא בדיור אכילה שכבר ביארנו מקום פתא גורם:

מבוי שצדו אחד ישראל וצדו אחד עכו״ם כגון שיש לו לישראל זה חצר פתוחה למבוי ויש בה דירות חלוקות ויש בתים אחרים של ישראל סמוכים לו מאחורי ביתו שאין פתוחות למבוי זה אלא למבוי אחר או לרשות הרבים אבל חלונות פתוחים ביניהם ובאו לערב דרך החלונות להוציא כליהם דרך פתחים שבחצר למבוי זה ויש במבוי זה חצר אחרת בצד השני או חצרות לעכו״ם והרי נמצא שמבוי זה יש בו שני חצרות ושני בתים בכל חצר אלא שאחד לעכו״ם ואחד לישראל ואם דירת עכו״ם אינה דירה אין כאן אלא חצר אחת אלא ששמה דירה לענין זה לקולא והרי המבוי מבוי הראוי להכשירו בלחי וקורה ואינו צריך שתוף ולא שכירות שהרי אין העכו״ם אוסרים את המבוי עד שיהו שם שני ישראלים ואעפ״י שהיו בחצר של ישראל חלוק דירות כמו שבארנו מכל מקום חצר אחת לגבי מבוי יחיד הוא נקרא ועם כל זה ישראל זה שעירב עמו דרך חלונות אין עירובו כלום ואסור לו להוציא כליו למבוי מפני שאם נאמר כן נמצא שזה העירוב גורם לישראל זה שלא להתירא מן העכו״ם מפני שהוא נשען על צוות אותם המערבים והרי הם גורמים שיהא ישראל זה דר עם העכו״ם שהרי אין העכו״ם אוסרו הואיל ואין שני הישראלים במבוי אחד ונמצא צוות זה גורם לו לדור יחידי עם העכו״ם. וזהו ענין אסור ליעשות יחיד כלומר אסור להשתדל שיהא לו צוות מחצר שבמבוי אחר כדי לסמוך עליו ולדור יחיד עם העכו״ם שלא יאסור עליו וכן הדין בישראל ועכו״ם השרויים בחצר אחת וישראלים אחרים שכנים לו מאחורי ביתו וכמו שאמרו כאן בפי׳ אפי׳ בחצר. ומכל מקום אם היו פתחים בין הישראלים יש אומרי׳ שמותר שהרי מכל מקום אף בלא עירוב אין זה יחיד אצל העכו״ם שמאחר שהפתחים ביניהם רגילים הם זה עם זה. ואף העכו״ם מתירא מלהזיקו אעפ״י שאין העכו״ם אוסר עליהם הואיל ואינם שנים במבוי אחד מכל מקום אין העירוב גורם לו כלום שכל שיש ביניהם פתחים אף בלא עירוב הוא נשען על צוות שלו ולא אמרוה אלא בחלונות שאין תשמישן נוח כל כך ואין העכו״ם מתירא מלהזיקו או מללמדו מעשיו ונמצא הוא מתירא מן העכו״ם עד שהוא נשען על צוות הבא אחר העירוב והרי העירוב גורם עמידתו לשם בהבטחה. ומכל מקום גדולי הרבנים פירשוה אף בפתחים ולא תפשוה בחלונות אלא בהווה שאין דרך לעשות פתחים מבית לבית. וגדולי המחברים נראה שתפשו בביאור שמועה זו שיטה אחרת ונוסח דבריהם חצר שישראל ועכו״ם שרויים בה והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה ועירבו דרך חלונות אעפ״י שהם מותרים להכניס מבית לבית דרך פתחים מפני העכו״ם עד שישכיר שאין רבים נעשים בעירוב כיחיד במקום עכו״ם. נראה שהם פרשוה בשיש לשני הישראלים פתחים מבתיהם למבוי ולא אסרו כאן אלא לערב להוציא מבתיהם דרך המבוי לבתים. ואם כן עיקר השמועה מטעם שאין עירוב במקום עכו״ם עד שישכיר. ומכל מקום אין לשון אסור לעשות יחיד וכו׳ נופל בו יפה והיה לו לומר אין נעשין יחיד במקום עכו״ם או אין עירוב במקום עכו״ם ועוד מהו ששאלו מי אמ׳ רב אפי׳ בחצר ומה בין זה לזה והרי הואיל ואין עירוב במקום עכו״ם הרי יש בחצר שני ישראלים שאוסרין זה על זה אלא שהדברים נראין כפירוש שכתבנו.

וקצת גאונים פרשו שמועה זו שבחצרות הרבה של ישראל בצד אחד של מבוי ובאים לערב דרך חלונות כדי לעשות בתיהם אחד עד שיהו כיחיד במקום עכו״ם להתיר טלטולם למבוי ולא יצטרכו לשכור ממנו ואמר שאעפ״י כן אסור להוציא דרך פתחיהן למבוי עד שישכורו שאסור לרבים לעשות כיחיד במקום עכו״ם כדי שלא יצטרכו לשכור ממנו אלא ישכירו ושמא אין העכו״ם רוצה להשכיר ויסתלקו משכונתו: