מאירי על עירובין קיב

עיר עגולה שכתבנו שמרבעין אותה צריך שתדע שאחר שרבעה צריך לעשותה כמן טבלא מרובעת ר״ל שיהא חוזר ומרבע את התחומין שאם לא כן הרי נשארו לו פגימות בכל הקרנות כשיעור הרבוע וזה שאמר וחוזר ומרבע את התחומין הוא פי׳ מה שאמר עושה אותה כמין טבלא מרובעת כלומר שאם לא ירבע את התחומין לא נמצאת העיר ברבועיה. כלה כטבלא מרובעת שהרי יש לה פגימה בכל קרן וקרן כשיעור רבוע שבצדו ונמצאו רבועיה כבליטות לה. וכשהוא מודד לרבע את התחומין לא ימדוד אלפים מאמצע קרן העיר באלכסון ר״ל מן הנקודה שבאמצע הקרן שממנה התחומין מתפצלין זה למזרח וזה לדרום וכן בשאר הרוחות שאם כן לא יהא רבועו של תשלום הפגם אלא אלף ותכ״ח אלכסונו מתרבה אלפים ותתנ״ו חומשין שהן תקע״ב אמות פחות ד׳ חומשין וכשתתנם על אלף ותכ״ח הרי אלפים ואחר שהוצרכת לרבעה הרי הוצרכת לעשות כל רבועי התחומין כתבניתו של קרן ונמצא שלא רבית ברבוע אלא אלף ותכ״ח ויתר משהו לתשלום הארבע חומשין כך פרשוה גדולי הרבנים. וגדולי הדור מקשים עליהם לענין פי׳ שלא היה לו לומר שמפסיד את הזוויות שהרי יש לו אלפים בזויות ובתחומין הוא שמפסיד ואם תאמר שקצורו בא לו מחמת (מניות) [מדידת] הזוית היה לו לומ׳ שמפסיד מחמת הזווית אלא שאפי׳ הוסיף ברבועיו אלפים ברבוע לכל צד כשרבע את העיר לא יאמר אף כשארבע את התחומין אין לי אלא אלפים לכל צד ואפי׳ בקרנות שהרי מפסיד בטבלאות של זויות שאין שם רבוע אלא אלף ותכ״ח ויתר משהו אלא מודד אלכסונות אלפים וארבע מאות שהוא רבוע אלפים. ונמצא לענין שכתבנו שבעיר שהוא אלפים על אלפים אתה משתכר תחלה ברבוע העיר לידון כגוף העיר ת׳ אמה בכל קרן והם ת״ת אמה לכאן באלכסון שמקרן מזרחי צפוני לקרן מערבי דרומי וברבוע התחומין שהוספת ארבע טבלאות של אלפים אתה משתכר ת״ת אמות באלכסונות טבלא זו וכשהוצאת קו באלכסון (עקרן) [מקרן] מזרחי דרומי של טבלא שהוספת בקרן זה לקרן מערבי צפוני של עצמה נמצאת ממשיך התחום בקו זה ח׳ מאות אמה לאותה טבלא וכן בקו אחד שתוציא בדרך זה מקרן מזרחי צפוני לקרן מערבי דרומי ונמצא שבעיר כזו ר״ל שהיא עגולה על צד שאחר הרבוע נעשית אלפים על אלפים שמשתכרת בין העיר והתחומין אלף ומאתים לכל קרן ארבע אמות של רבוע העיר לאותו קרן וח׳ אמות לאלכסון הטבלא שבאותו קרן בקרן מזרחי דרומי וכן הענין בקרן שכנגד אלכסונו במערב דרומי ונמצא בכל קרן ריוח אלף ומאתים בין אלכסון רבוע העיר ואלכסון הטבלא וכן בכל קרן ואלו מדדת מאמצע הקרן לא היה מגיעך מן הריוח בטבלא זו ריוח כל האלכסון אלא מקצתו. ועל דרך זה אתה מונה בעיר גדולה יתר מאלפים על אלפים שאתה משתכר ברבוע של עצמה לפי מה שהיא אבל בטבלאות של קרנות אי אתה מוסיף בהם ריוח לגודל העיר אלא הוצרך לאמר בה ומשכחת לה במתא דתרי אלפי׳ וכו׳ אלא לשכר רבוע של עצמה שהיא לפי מה שהיא העיר וזו היא צורתה# הרי אתה רואה בצורה זו שיש לה ארבע פגימות בארבע קרנות וכל פגימה מהן אלו אתה רוצה להשלימה בחוט יוצא כמין גאם מקרן רצועה עליונה לקרן רצועת הימין אתה צריך בה לטבלת אלפים על אלפים כשיעור הרבוע ואלו היית מודד בתשלומיהן אלפים אמה מאמצע קרן של רבוע העיר לא היה רבועה אלא אלף ותכ״ח והיית צריך לקצר אף רצועת התחומין לשיעור זה כדי שתהא מרובעת לשטת גדולי הרבנים. ולשטה אחרת שכתבנו שהיא עיקר אלו היית מודד מאמצע קרן העיר היית צריך לחסר פאה מטבלאות של קרנות לעשותה צורה זו# שאני מצייר לך עכשיו ואתה יודע שאתה צריך ליתן פאה לכל שובתי שבת ואם כן אתה צריך לעשות הטבלאות שבקרנות כל אחת מהן בפאה כגון זו#

תחום ערי לויה ר״ל תחום שבכל עיר ועיר של ארבעים ושמונה עיר לקלוט את הרוצח על הדרך שכבר ביארנו במקומו אלפים רוחב על פני היקף כל העיר וכשאתה מוציא מהם אלף רוחב על פני היקף כל העיר למגרש ר״ל להיותו פנוי שלא ליטע ושלא לזרוע אלא להניחו לנויי העיר נמצא חציים למגרש וחציין לשדות וכרמים ועל אותו חצי של מגרש נאמר במקרא מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. ומה שנאמר כאן נמצא מגרש רביע כבר שאלו עליה בגמרא פלגא הוי. ותירצנה בשלשה פנים אחד על רביע של עיר ושל תחומין ושל קרנות ואחד על של תחומין ושל קרנות ואחד על הקרנות לבד מצד שנתבלבלו המפרשי׳ בתרף השמועה אני מפרשה על אחד מן הדרכים שהוזכרו בה כדי להקל על התלמידים והוא שתירצוה מתחלה שלא נאמ׳ מגרש רביע אלא בעיר שהיא אלפים על אלפים על מדת העיר השנויה בשמועה ושנמצאו תחומי העיר ארבע טבלאות של אלפים על אלפים וכן תחומי הקרנות ונמצאת כל טבלא מהם בתשברתה ארבע טבלאות של אלף על אלף שהרי כשתחלקנה בקו יוצא מצפונה לדרומה יהו שתי טבלאות של אלף רוחב באורך אלפים וכשתחלק כל אחד מאלו ממזרחה למערבה נמצאו ארבע של אלף ונמצא בין ארבעתם שש עשרה רצועות של אלף אמה רחב באלף אמה אורך וכן בארבע טבלאות של קרנות ונמצאות שלשים ושתים רצועות של אלף על אלף בהיקף העיר וכשאתה חולק הטבלאות בחציין להיות החצי הסמוך לעיר מגרש והחצי שחוצה לו לנטיעת שדות וכרמים אתה מוצא מארבע טבלאות של עיר למגרש ארבע רצועות של אלף רוחב באלפים אורך ונמצאו שמנה רצועות למגרש של אלף על אלף אבל מטבלאות הקרנות אין מתכונות למגרשי העיר אלא רביעית הטבלא שהיא רצוע׳ של אלף על אלף כגון הצורה הזאת# ונמצא למגרש שנים עשר רצועות של אלף על אלף משלשי׳ ושנים אלף והקש׳ וא״כ מה הועלת בפי׳ וי״ב מל״ב יותר משליש והוא אמר שהמגרש רביע ופירש שלא אמר שהוא רביע אלא בהצטרפו׳ גוף העיר שהיא אלפים על אלפים שנמצאת היא ארבע רצועות של אלף על אלף ונמצאו שלשים ושש רצועות ואמר שהמגרש הוא רביע הכל ר״ל של גוף העיר ושל טבלאות הקרנות. וחזר והקשה והרי עדיין לא שבנו מטעותנו שהרי י״ב מל״ו אינו אלא שליש דוקא. ותירץ כמה מרובע יתר וכו׳ כלומר שבעיר עגולה עסקינן הואיל והעיר עגולה אעפ״י שלענין תחומי שבת אתה מרבע היא ותחומיה וכן לענין מדידתה למתנת הלויים מכל מקום לענין מגרש אתה מניחה בעגולה ואמר שהמגרש רביע הכל אלו היה הכל מתרבע היו [ל״ו] אלף והיה המגרש י״ב אלף וכשתחזיר המגרשים לעולם ותחסר מהם הפיאות אתה מחסר מהם רבע כיתרון מרובע על העגול ונמצא המגרש ט׳ אלפי׳ בעגול [מל״ו] אלפים של תחום שבת וחזר אביי לפרשה בדרך זה בעצמו אלא שאינו חושב עמהם טבלאות של גוף העיר ופרשה בעיר שאין גופה אלף על אלף שנמצאו טבלאות של תחומיה ארבע רצועות של אלפים על אלף ונמצא בין כלם שמנה רצועות של אלף על אלף והקרנות י״ט טבלאות של אלף על אלף שהרי הקרנות אין משתנים לגודל העיר למיעוטה והרי הן כ״ד טבלאות של אלף על אלף וכשתסבב את המגרש ברבוע על הדרך שביארנו תחלה אתה נותן מגרש מתחומי העיר מכל הטבלאות חציין הסמוך לעיר והם ארבע רצועות של אלף על אלף ומתחומי הקרנות רביעיתן שהן ארבע רצועות גם כן של אלף על אלף ונמצאו שמנה רצועות של אלף על אלף למגרש. והוא שהקשה אם כן תלתא הוי ופרשה שהוא חוזר ומעגל רבועה על הדרך שהתבאר וחזרו השמנה לששה שהם רביע כ״ד. נמצא לפי׳ ראשון רביע של עיר ושל תחומין ושל קרנות ולאביי רביע של תחומין ושל קרנות. ומה שפי׳ רבינא אחר כן מאי רביע רביע דתחומין פירשו גאוני ספרד שלא חלק על אביי כלל אלא בירר את דבריו שאין בכלל רביע שלו גוף העיר כמו שפרשנו ולא דבר אלא על רביע של תחומין ר״ל של תחומין ושל קרנות שהכל בכלל תחומין הוא. ומכל מקום יש מפרשי׳ לרבינא שטה אחרת והוא שהחזירה לענין ראשון בעיר של אלפים על אלפים ואין גוף העיר בכלל וכשאמר שהמגרש רביע פירושו של תחומין והגירסא מאי רביע ותירץ דתחומין ופירושו מאי רביע כלומר באי זה מגרש אנו אומרין שהוא רביע ר״ל רביע כל ההיקף הן של תחומין הן של קרנות בגמרא דתחומין כלומר במגרש הבא מצד תחומין שהרי מגרש התחומין שמנה רצועות של אלף על אלף ושמנה מל״ב הוא רביע. ונמצא הענין שמגרש התחומין רביע של תחומין ושל קרנות. ומכל מקום יש גורסי׳ מאי רביע רביע דתחומין. ומפרשי׳ אותה בעיר שהיא אלף על אלף ובלא עגול שהמגרש רצועות של אלף על אלף והוא רביע תחומין שהתחומין מן הסתם הם ארבע רצועות של אלפים על אלפים שהם ששה עשר של אלף על אלף ונמצא מגרש עיר של אלף על אלף רביע מה שהוא תחום גמור מן הסתם שסתם עיר הוא של אלפים על אלפים ונמצאו תחומי הד׳ טבלאות של אלפים על אלפים. ולדעת רבינא מכל מקום לא היה מגרש אצל הקרנות אלא סביב העיר הואיל ולגבי מגרש לא נזכר בפסוק פאות ואעפ״י שלענין נתינתם ללוים כתיב פאות מכל מקום היו זורעין ונוטעים כנגד הקרנות ודי למגרש בארבע סביבות העיר.

ורב אשי פירשה במגרש הקרנות כלומר מגרש היה רביע של קרנות עצמם שהרי מגרש הקרן אינו אלא אלף על אלף וכלו ד׳ רצועות של אלף על אלף ולדעת ר׳ אשי לא היה מגרש כלל אלא בקרנות והוא שהקשו לו והא סביב כתיב שאעפ״י שרבינא מיעט של קרנות הרי מכל מקום יכול הוא לפרש סביב על רוחות העיר אבל אתה שאתה ממעט מגרש מסביבות העיר היאך אתה מפרש סביב ופי׳ סביב [דקרנות] מפני שהיה בכל קרן וקרן מארבע הרוחות כסביב האמור בעולה בארבעת הקרנות. ולרב אשי אתה יכול לפרשה בכל עיר שבעולם בין גדולה בין קטנה בין עגולה בין מרובעת. וכן אתה יכול לגרוס בו מאי רביע דקרנות או אם תרצה מאי רביע רביע דקרנות שהרי פירושו שמגרש הקרנות. הקרנות ומה שהקשו לרב אשי והא איכא מורשא דקרנאתא. לא על דברי רב אשי הקשו אלא תלמיד היה ושואלו ספקותיו והוא חוזר למה שאמר רב אדא למעלה שהמגרש נמדד בעגול ולא היה סבור מקשה זה שנהא אנו עסוקים בעיר עגולה אלא שהוא סבור שנפרשה בעיר מרובעת ואע״פ שהעיר מרבעת יהא המגרש נמדד בעגול ואחר שכן נמצאו קרנות העיר אוכלים תוך רביע הקרן המונח למגרש ואין כאן אלף מגרש והודיעו שבעיר עגולה הענין מתבאר. ואעפ״י שדרך כלל אנו אומרי׳ בעגולה שמרבעין אותה פירושו שרואי׳ אותה כמרובעת בין להלוך שבת להוסיף בתחומין בין לנתינת הלויים להוסיף בתחומין אבל לרבעה דוקא. ויש מפרשי׳ אותה על מה שחשב עם האמות גוף העיר שהוא אלפים על אלפים והא איכא מורשא דקרנאתא שהן ארבע מאות אמה לכל צד והיאך אי אתה מונה אלא ארבעת אלפים לבד וכן ראיתיה לגאוני ספרד ואין זה כלום שהרי מכל מקום אנו מונים בה ד׳ רצועות של אלף ואחר כך חזר ושאלו על שמועה ראשונה האמורה לענין תחומי שבת שהעיר שהיא אלפים על אלפים משתכר ברבוע תחומיה ת״ת אמה והלא אין המרובע יתר על העגול אלא רביע [מלבר] שהוא שליש מלגאו ושלישו של אלפים אינו אלא שש מאות וששים ושבע פחות שליש אמה. ותירץ הני מילי ברבועא אבל בהלוכא בעינן טפי כלומר כל שיש כאן עגול שהוא ארבע אמות ברחבו מצד לצד שהיקפו שתים עשרה אמה כמו שידוע בכלל כל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחי׳ כשאתה מרבעו מלבר ומוסיף עליו קרנות אתה צריך בהיקפו לחוט שש עשרה נמצא שבדרך היקף המרובע יתר על העגול רביע מלבר שהוא שליש מלגו אבל כשאינך בא מדרך היקף סבובי אלא בחוט בקו ישר כל שאם אתה נותן את החוט מצפון לדרום של מרובע זה או שמערבו למזרחו אתה נותן ד׳ אמות כשאתה נותנו באלכסון אתה צריך בו לחוט גדול מחברו יותר מרביע וכל שיש ברחבו ארבע אמות יש מקרן לקרן באלכסונו חמש אמות ושלשה חומשי אמה. שהאלכסון מוסיף שני חומשין לכל אמה לחשבון כל אמתא ברבועא אמתא ותרין חומשי באלכסונא: