מאירי על עירובין קיא

כבר ביארנו שהבא לרבע אינו מרבע אלא לרבועו של עולם אעפ״י שאפשר שלכונת הלוכו יהא מרויח יותר אם נרבעה לאלכסונו של עולם וכיצד הוא מרבעה לרבועו של עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וכיוון הרוחות הוא נעשה על פי הכוכבי׳ והוא שאמרו עגלה בצפון ועקרב בדרום ופירושו על קוטב צפוני ועל קוטב דרומי. ואנו קורין עגלה מלשון וירא את העגלות. ויש מפרשי׳ על המזלות הצפוניים והמזלות הדרומים וקורין עגלה יפפיה ומפרשי׳ אותה על מזל שור ואם אינו בקי באלו מרבע על פי התקופה ר״ל על פי מה שרואה בסבוב מהלך השמש והוא שסבוב החמה לעולם הוא ממזרח לדרום ומדרום למערב ובתקופת ניסן חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב ובתקופת תמוז שהוא היום הארוך עד תכלית מה שאפשר לו יוצאה בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח ודרום ומערב ושוקעת בקרן מערבי צפוני ומחרתו היום מתקצר מעט ואינה יוצאה מן הקרן אלא (נמשלת) [נמשכת מן] הקרן לצד המזרח מעט וכן כששוקעת אינה שוקעת בקרן לגמרי אלא לפנים מן הקרן מעט וכן בכל יום (על) [עד] שחוזרת לצאת בתקופת תשרי בחצי המזרח ולשקוע בחצי המערב ומתוך כך בשתי תקופות אלו היום והלילה שוים ומשם ואילך נמשכת מאמצע המזרח ביציאתה לצד דרום מעט וכן בשקיעתה מאמצע המערב לצד דרום עד שבתקופת טבת שהוא היום הקצר עד תכלית מה שאפשר לו יוצאת בקרן מזרחי דרומי ושוקעת בקרן מערבי דרומי ונמצא לעולם הולך בדרום וסובב בצפון והלוך היום נקרא הלוך והלוך הלילה נקרא סבוב על שאין הלוכו נראה לנו והוא שאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון ומערב ומזרח פעמי׳ בהלוך פעמים בסבוב שאמרו סובב הולך אלו מזרח ומערב שפעמים מהלכתן פעמים מסבבתן. אעפ״י שדברים אלו אינם נאמרים בדיוק לגמרי וכמו שאמרו לעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית צפונית לשקוע בקרן מערבית צפונית ולא מקרן מזרחית דרומית לשקוע בקרן מזרחית דרומית שאלו כן היה בתכלית ההיקף של תמוז י״ח שעות ליום ושש בלילה וכן ההפך להפך ואין הדבר כן מכל מקום כך הדבר בקירוב ר״ל בנטייה לקרנות עד שיבא הענין לט״ו שעות ומחצה היום ושמנה ומחצה הלילה וכן בהפכה בהפך:

תקופת ניסן אינה לעולם אלא באחד מארבעה רבעי היום או בתחלת הלילה או בתחלת היום או בחצי הלילה או בחצי היום שהמאורות נתלו בתחלת ליל רביעי ונמצא שהשנה המקובלת לבריות עולם היתה תקופת ניסן תחלת ליל רביעי ושנת החמה שס״ה יום ורביע וכשתוציאם שבועות שבועות ישאר בידך יום ורביע שהם ל׳ שעות נמצא תקופת ניסן לשנה הבאה בחצי ליל שמחרתו יום חמישי ולשנה שלישית תחלת יום ששי ולרביעית חצי יום שבת וכן על סדר זה לעולם ובין תקופה מארבעת התקופות צ״א יום וז׳ שעות ומחצה שהוא רביען של שס״ה יום ורביע וכשתחשב זמן שבין תקופה לתקופה נדחית שניה מן הראשונה ז׳ שעות ומחצה שהרי הצ״א יום תוציאם לשבועות וישארו ז׳ שעות ומחצה ונמצא שכל שתקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה של לילה של תמוז בנקדת שבעה ומחצה של לילה ואם של ניסן בסוף שש שעות כשתדחה את של תמוז שבע ומחצה הרי זמנה באחת ומחצה לתחלת היום וכן לעולם או באחת ומחצה או בשבע ומחצה פעמי׳ ביום פעמי׳ בלילה ושל תשרי או בשלש או בתשע שאם של תמוז באחת ומחצה לתחלת היום כשתדחה את של תשרי שבע ומחצה נמצאת זמנה לסוף ט׳ שעות ואם של תמוז בשבע ומחצה ביום כשתדחה את של תשרי שבע ומחצה שהם ט״ו נמצאת זמנה לסוף שלש שעות ואם כן של תשרי לעולם או בסוף ג׳ או בסוף תשע פעמים ביום פעמים בלילה ואם של תשרי בסוף שלש של יום נמצאת של טבת בסוף עשר ומחצה של יום ואם של תשרי בסוף תשע של יום נמצאת של טבת בסוף ארבעה ומחצה של לילה ונמצא לעולם של טבת או בארבעה ומחצה או בעשר ומחצה בין ביום בין בלילה וזהו הסימן המסור להם בסוד העבור א״ז ג״י וא״ט ד׳ ולא חששו להזכיר בהם חצי שעה אלא שבקצת אותיות אתה מוסיף חצי שעה. ופי׳ א״ז ג״י אם תקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה תהא של תמוז בשבע ומחצה ושל תשרי בג׳ ושל טבת בעשר ומחצה ופי׳ וא״ט ד׳ שאם של ניסן בסוף שש של יום תהא של תמוז באחת ומחצה של לילה ושל תשרי בסוף תשע של לילה ושל טבת בד׳ ומחצה של יום.

ואחר שידעת שהשעות מתנהגות על פי שבעה כוכבי לכת אתה יודע שאין תקופה נדחית מחברתה מזמן ממשלת כוכב לכוכב אחר אלא מתחלתו לאמצעו וזהו חצי שעה המשל בזה הרי ששעה ראשונה של לילה כוכב משמש שהרי כצנ״ש חל״ם ראשי לילות ושעה ראשונה של יום חמה משמשת שהרי חל״ם כצנ״ש ראשי ימים וכבר ידעת שסדור הלוכן כל״ש צמח״ן ונמצא שאם נפלה תקופה של ניסן בתחלת היום שחמה משמשת של תמוז באה גם כן בחמה שהרי לסוף ז׳ שעות שבעה כוכבי לכת וחזר כוכב חמה לשמש בשמינית והתקופה נופלת בחצי שעה המתנהגת בחמה וכן בכולם. וזהו מה שאמרו כאן אין תקופה נמשכת מחברתה אלא חצי שעה: