מאירי על חולין רנז

כיפת שאור שיבשה וייחדה לישיבה בטלה מתורת אוכל והרי נקראת מושב לענין מדרס שאין כאן עמוד ונעשה מלאכתנו שמא תאמר אם כן מצינו אוכלין שסופן לטמא טומאה חמורה והיאך הם צריכים הכשר אין זה כלום שבשעה ששמש לטומאה חמורה לא שמש מתורת אוכל אלא מתורת מעשה עץ ר"ל שנשתנה מכמות שהיה לא מחמת יבשותו אלא מחמת נולד שבו ופנים חדשות הן לא נאמר על שסופו לטמא [טומאה] חמורה שאין צריך הכשר אלא במה שבכל שעה הוא אוכל ולענין חמץ אם טח בפניה בטיט בטלה ומותר לקיימה:

תקרובת ע"ז מטמאה כנבילה במגע ומשא ומ"מ אינה מטמאה באהל וכבר ביארנוה:

בפרק ראשון אוכלים המחוברים לכלים בטלו מתורת אוכל ואם נטמא הכלי הרי הן מטמאין טומאת הכלי בעצמו:

חלב נבלה של בהמה טהורה צריך הכשר ואין צריך מחשבה לא בכרכים ולא בכפרים:

בית שסככו בזרעים כגון המסכך ביתו בשבלים ובהם הזרעים כיון שסכך בהם בטלו הזרעים ונעשו אהל ואם פרחה צרעת בבית נטמאו עמו אע"פ שביארנו באוכלין שסופן ליטמא טומאה חמורה כבר ביארנו שמחמת שם אחר יורדת הטומאה בהם ופנים חדשות באו: