מאירי על חולין רלה

יש דברים שהן מחוברין לאוכל שאינן אוכל מהן שנקראין יד והם שהאוכל נתלה בהם כגון עוקצי התאנים והדומים להם ומהם שנקראים שומר והם הקלפין והעור וכיוצא בהם ומהם שאינם לא יד ולא שומר כגון שרשי קולחי כרוב הנשארים בקרקע אחר לקיטת הכרוב ולקטן עם הכרוב וכן כל כיוצא בזה כמו שיתבאר במקומו וכיצד הוא דינם לענין טומאת אוכלין כל שהוא יד ולא שומר מכניס טומאה ומוציא טומאה אבל אינו מצטרף לטומאה כיצד מכניס טומאה היה אוכל שהיד בו טהור ונגע יד זה בשרץ נטמא האוכל על ידי היד שהיד כאוכל לקבל טומאה והרי שמכנסת טומאה לאוכל שהוא מחבר בו וכיצד מוציא טומאה נגע האוכל בשרץ ונגעה אחר כן יד האוכל באוכל טהור נטמא הטהור בטומאת היד והרי שהוציאה טומאה מאוכל המחובר בה לטמא אוכל אחר אבל אם היה אוכל זה פחות מכביצה אין יד זה משלימו לשיעור כביצה וכל שהוא שומר ואינו יד מכניס טומאה ומוציא טומאה ומצטרף להשלים טומאת אוכלין כמו שביארנו כל שאינו יד ולא שומר אינו מכניס טומאה ולא מוציא טומאה ואין צריך לומר שאינו מצטרף:

הזרעים ושאר אוכלין טומאתם מרובה והוא שהם מקבלין טומאה אף מולדות הטומאה אבל התנור הרי הוא כלי וכלים אין מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וכן הדין באדם הא למדת שמיטמאין הן בנבלה שהנבלה אב הטומאה היא ומטמאה אדם אף במשא כמו שיתבאר במקומו:

תנור שנטמא באב הטומאה הרי הוא ראשון ואוכלין שבתוכו אפי' לא נגעו בחרסו של תנור הרי הן שניים שהרי מיטמא מאוירו:

הזרעים והאוכלין אין מיטמאין אלא בהכשר ולא הכלים אא"כ נגמרה מלאכתן כמו שהתבאר: