מאירי על חגיגה ח

ערל וטמא כבר ביארנו במשנה שהוא פטור טמא מדכתיב ובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וטמא אינו בביאה ופטור הוא בהבאה אף על ידי אחר הואיל והוא בעצמו אינו נכנס למקדש וערל ממה שלמדנו ערל מטמא לאיסור אכילת קדשים שנאמר איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל ודרשו בו איש איש לרבות ערל מ"מ בפרק הערל ע"ב ב' פרשה ר' יוסף משום דמאיס כלומר לא מריבוי הכתוב אלא מפני שהוא מאוס וללמדנו שלא הושוה לטמא מכל וכל אלא לעניני גבוה כגון בראיה ובביאת המקדש ועבודת קרבנות אבל למי חטאת הערל כשר לקדש ולהזות וכן פסקוה גדולי המחברים: