מאירי על חגיגה ה

כשם שלמדנו בסוגיא זו ראיה מהקהל כך נראה ללמוד הקהל מראיה וכל הפטור מראיה פטור מהקהל חוץ מהנשים וטף שהוזכרו בו בהדיא וחוץ מטומטום ואנדרוגינוס שחייבים בו אם מתורת זכר אם מתורת נקבה וכן כתבוה גדולי המחברים:

לענין ביאור זה שאמר רב אשי ודאי למען ילמדו הוא פירושו בלאו פירכא דהנהו דבעי רחמי עלייהו ולמאן דסליק אדעתך דמאן דלא משתעי לא גמר ואע"ג דשמע אתה מוכרח לומר דילמדו קאמר מבנין הקל וילפת מנה דשומע ואינו מדבר פטור ובדקא סלקא דעתך דשומע ואינו מדבר לא גמיר מאי אצטריך למען ישמעו הא מאן דלא שמע אע"פ שמדבר לא גמיר והילכך מדבר ואינו שומע נמי מלמען ילמדו נפקא ואת מפקת לה מלמען ישמעו אלמא מדאצטריך למען ישמעו ש"מ דהאי ילמדו יש בו אם למסורת וילמדו קאמר מבנין הדגוש ואע"ג דשומע ואינו מדבר מצי גמיר ומפקינן ליה מילמדו מבנין הדגוש דאגמורי מיהא לא מצי ומדבר ואינו שומע דודאי לא מצי גמיר מפקא לה מלמען ישמעו וא"ת השתא נמי מדבר ואינו שומע נפיק ליה דהא מדלא שמע לא גמיר ומדלא גמיר לא מגמר יש לומר דאי לאו ישמעו הוה אמינא ילמדו דוקא מבנין הקל ומדבר ואינו שומע הוא דלא הא שומע ואינו מדבר חייב להכי אצטריך ישמעו למעוטי מדבר ואינו שומע כי היכי דנפיק ילמדו למעוטי שומע ואינו מדבר: