מאירי על חגיגה לד

ספירת העומר מצוה למנות בה ימים ומצוה למנות בה שבועות ונחלקו הרבה בפירושה י"א שאין הזכרת שבוע אלא בסוף שבוע וי"א אף בשאר הימים הוא אומר שהן שבועות כך וימים כך וכן המנהג:

ולענין ביאור מה שאמר תפשוט מינה דיום אחד הוא פירושו מדקאמר יום טבוח בלשון יחיד והוא שתירץ אימא ימי טבוח ומה שאמר מה חדש למנויו פירושו לאחד ממנויו דהיינו יום ל' אף עצרת לאחד ממנוייו והוא יום חמשים ותו לא ותירץ לו דמאחר שאמרו מצוה למימני שבועי וכן שנקרא חג שבועות אלמא עקר הספירה בשבועות היא וכ"ש שיש ללמוד הימנה שיש לה ז' לתשלומין:

ימי התשלומין מותרין הן בעשית מלאכה ומ"מ בתלמוד המערב התבאר שכל יום טבוח [אפילו] הוא של תשלומים שאין בו י"ט הוא נאסר במלאכה אלא שהתירו בו קצירת שבלים לעיסתו ונראה דוקא מדברי סופרים וגדולי המחברים כתבוה בהלכות בית [כלי] המקדש מתורת מנהג: