מאירי על ביצה עא

זה שאמרנו בשבת שאם באו לו אורחים או תלמידים ואין לו מקום להושיבן שמפנין מן האוצר עד ארבע או חמש קופות פירשו שם ובלבד שלא יגמור ר"ל שלא ישאר האוצר פנוי מכל וכל בפנוי ארבע או חמש קופות אלו שאם יראה כלו פנוי שמא יבא להשוות גומות שבו בידים כשיראה את אוצרו שאינו שוה וזהו פירוש דילמא אתי לאשוויי גומות ואין מפרשין דילמא אתי לאשוויי גומות דרך הילוכו שזהו דבר שאין מתכוין ואף בזו של השלה שהתרנו ביום טוב בגגים יש מי שאומר דוקא שלא יגמור כענין אוצר בשבת ויש מי שאומר שרשאי לגמור וכן נראה לי שאין חשש השואת גומות בגג כבאוצר ומ"מ ענין המחלקת הוא מפני שנשאלה בסוגיא זו ולא הובררה ומ"מ בשבת בגגין לא הותר כלל כמו שביארנו במשנה:

מה שביארנו במשנה שמשילין ביום טוב פירות דרך ארובה דוקא שיש ארובה בתוך הגג אבל אם אין באותו הגג ארובה אע"פ שיש בגג הסמוך לו ארובה אפילו היו הגגות שוים ואין כותל ביניהם אסור ויראה לי שכן אפילו היו שניהם שלו הואיל ורשויות חלוקות הם וכן אסור לשלשלם בחבל ולהורידם דרך סולמות או דרך חלונות אלא בדרך השלה בדרך ארובה שזה אינו טורח יותר וכן מה שהותר בשבת לפנות מאוצרו ארבע או חמש קופות אם היה אוצרו בעליה לא הותר אלא בדרך זה:

מה שפירשנו במשנה שמכסין את הפירות מפני הדלף לא סוף דבר בפירות אלא אפילו היו לו שם לבנים סדורים לבנין וגשמים באים ומתירא שמא ימוחו מותר לטלטל כלים ובגדים כדי לכסותם ואע"פ שאין לבנים עצמן ראויים לטלטל שהרי הוקצו לבנין שכל כלי הניטל מטלטלין אותו אף לדבר שאינו ניטל וכן פורסין מחצלת על גבי לבנים או על גבי אבנים או על גבי כוורת דבורים אפילו לא היה שם דבש וכל שאין בה דבש אינה ראויה לטלטל אפילו היו שם שתי חלות שהרי אף הם מוקצות כמו שיתבאר בסמוך ובלבד שלא יתכוין לצוד ואע"פ שהוא צד מאליו הא אם נתכוין לצידה אע"פ שהצד דבר שאין במינו ניצוד כגון צירעין וזבובים ופרעושים ודבורים פטור מ"מ איסור יש בדבר ולמדת שזה שהתירו לכסות את הפירות פירושו אף בפירות שאינן ראויים לטלטול כמו שביארנו במשנה:

יש מי שאומר שלא התירו ליטול דבר הניטל לצורך דבר שאינו ניטל אלא כשאותו דבר שאינו ניטל יש עליו תורת כלי וראוי לאיזה דבר כגון לבנים שנשארו מן הבנין וראויין לישב עליהן או אבנים לבית הכסא והדומה להם וכל שכן אם הוא כלי גמור אלא שאיסור טלטולו בא מצד שמלאכתו לאיסור אבל מה שאינו כלי ואינו ראוי לכלום כגון אבנים שאינן ראויות לבית הכסא אלא לבנין ורוצה לכסותם כדי שלא ילחלחו הבנין ויתעכב יבשותו ונגובו והדומים להם אין נוטלין דבר בשבילם שהרי אין עושין מחיצה למת בשביל המת אלא בשביל החי ואין דברים אלו כלום שהרי בשלישי של שבת מ"ג א' אמרו בהדיא פורסין מחצלת על גבי אבנים והקשו ממנה לר' יצחק שאמר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל ותירצוה באבנים מקורזלות הא לדעת האומ' שהכלי ניטל אף לדבר שאינו ניטל פירושו בעומדות לבנין כמו שיתבאר שם וא"כ עושין מחיצה למת אף בשביל המת או שמא מת [שאני] שאינו ראוי לכלום:

שתי חלות של דבש שאדם מניח בכוורת להתפרנס הדבורים מהן בימות הגשמים מוקצות הן וביום טוב אסורות אא"כ חישב עליהן מאתמל ובשבת מותרות:

צריך שתדע שמה שאנו מתירין ליטול כלי הניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל דוקא לפרוס עליו שיהא יכול ליטול משם כשירצה אבל אין נותנין בתוכו או עליו דבר שאינו ניטל שאם כן הרי מבטל כלי מהיכנו שהוא אסור מפני שהוא כסותר שהרי מונע תשמישו וי"מ מפני שהוא כבונה כלומר שהוא כמשקעו בקרקע שלא יזוז משם ויש מי שאומר שאף בפריסה עליו צריך שלא יגע באותו דבר שאינו ניטל וכן נראה מלשון תלמוד המערב במה שאמרו שם בפרק (ראשון) [אחרון] לענין ביצה שנולדה ביום טוב שכופין עליה כלי כדי שלא תשבר ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה אלא שאנו מפרשים בו שמא יחוש לשבירת הביצה ויבא ליגע בגופה של ביצה:

לענין ביאור זה שאמרנו במאי אוקימתא כר' יהודה כך פירושו כלומר כר' יהודה דאית ליה מוקצה דאלו לר' שמעון אין צריך מחשבה אימא סופא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לר' שמעון דדבר שאין מתכוין מותר ואע"ג דלר' שמעון נמי פסיק רישיה הוא איפשר שאין המחצלת מתהדקת על הכוורת כל כך שלא יהו הדבורים יכולים לצאת ומ"מ רישא ר' יהודה וסופא ר' שמעון ותירץ כלה ר' יהודה היא והאי ובלבד שלא יתכוין לצוד דקאמר ענינו בשלא יהא שם צידה כלל ובדאית בה כוי כלומר שיש חלונות בדפני הכוורת שהדבורים יכולין לצאת דרך בהם אע"פ שהמחצלת פרוסה על פי הכוורת ולא אמר שלא יתכוין לצוד אלא שלא יעשנו כצידה ר"ל כמצודה שהיא סתומה כלה מפיה ומדפניה אלא שיפרוס המחצלת על פיה וישאיר חלונות ודפנות פתוחות דאע"ג דלאו במינו ניצוד הוא ולא הוי אב מלאכה מכל מקום איסורא דרבנן איכא ובדרך שכתבנו:

וכן לענין ביאור צריך שתדע שאף לדעת האומר אין כלי ניטל לדבר שאינו ניטל אוכלין מיהא לצורך בהמה מטלטלין אפילו אינן ראויין לאדם כחתוך נבלה לפני הכלבים אע"פ שאין הכלבים מיטלטלין שאסור להשתמש בבעלי חיים ומ"מ דוקא בשמזונותם עליו הא לאו הכי לא ואף לדעת המתיר לטלטל כלי שניטל לדבר שאינו ניטל אסור ואף באוכלין הראויים וכמו שאמרו באחרון של שבת קנ"ה ב' אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך הואיל ואין מזונותם עליו אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים הואיל ומזונותם עליו: