מאירי על ביצה לח

שלמי תודה והם שלמים הבאים על הודאה לנס שנעשה לו אינה באה בפסח אפי' בחולו של מועד מפני שהיא באה על חלות של חמץ ולא סוף דבר בפסח אלא אף בארבעה [עשר] הואיל ואין זמן אכילת הלחם אלא עד ארבע שעות הרי הוא מקצר זמן אכילתם ומתוך כך קדשים באים לבית הפסול ר"ל לידי נותר וכן אינה באה בעצרת שהרי יו"ט הוא ונדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט כמו שפירשנו במשנה אבל מביא אדם את תודתו בחג הסוכות בחול המועד שבו ויוצא בו מידי קרבן השמחה הואיל ואין עקר המצוה מצד הקרבן אלא מצד שירבו בשמחה אבל אינו יוצא בה משום חגיגה הואיל וחגיגה עקר מצותה מצד הקרבן שכל דבר שחובה עליו להביא ר"ל מצד שהתורה צותהו בכך הן לכפרה הן על חטא הן להביאו בזמן ידוע אינו רשאי לפרעו ממעשרותיו או מנדריו ונדבותיו ואינו בא אלא מן החולין אלא שאם עירב בו דמי מעשר לא הפסיד ובלבד שיספיקו דמי חולין שבו לאכילה ראשונה אע"פ שבעולת ראיה אינו יכול לערב בה מאלו כלום כמו שביארנו במסכת חגיגה ואפילו אם בשעה שנדר את התודה פרט ואמר על מנת שאצא בה ידי חגיגתי אין התנאי מועיל בכך והנדר נדר וכן מי שאמר הריני נזיר על מנת שאגלח ממעות מעשר שני ר"ל שאצא ידי חובת קרבנות שביום תגלחת בדמי מעשר שני הרי הוא נזיר ואין התנאי מועיל ואם הקדים את התנאי יראה לי שאין הנדר נדר ויש חולקין בדבר:

במסכת עירובין יתבאר שקוצצין עצים מן המחובר בחולו של מועד לצורך המועד והוא מה שנאמר כאן סלותי מסלתינן וי"מ טחינת חטים לעשות סולת והכל אמת כמו שיתבאר שם:

הנודר אינו עובר בבל תאחר אא"כ עברו עליו שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחלה כמו שיתבאר במסכת ראש השנה היה בין הרגלים הללו רגל שלא היה קרבן זה ראוי ליקרב בתוכו כגון שלמי תודה שאין ראויין ליקרב לא בפסח ולא בעצרת כמו שביארנו מ"מ עובר בבל תאחר בחג הסוכות שבו ראוי ליקרב ואע"פ שהלכה כר' שמעון בענין נדר מ"מ לשטה זו אין גורסין אלא תנא קמא סבר אפילו שלא כסדרן ור' שמעון סבר כסדרן אין וכו' ומ"מ יש גורסין תנא קמא סבר אע"ג דלא חזי להקרבה ור' שמעון סבר דחזי אין וכו' כלומר שאין רגל נמנה לחשבון שלשה אלא רגל שקרבן זה ראוי ליקרב וא"כ אינו עובר עד שיעבור עליו חג הסוכות שלשה פעמים ונמצא שאם נדר לפני הפסח אינו עובר עד שיעבור עליו תשעה רגלים ולא עוד אלא שיש מפרשים לדעת זה שאין כאן בל תאחר לעולם מפני שאין כאן סדר אלא שמ"מ יש מבעלי גירסא זו פוסקין כחכמים אע"פ שלענין כסדרן הלכה כר' שמעון וכן הדברים נראין: