עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמאירי על ביצה

מאירי על ביצה טו

Meiri on Beitzah 15 · מאירי על ביצה · free full Hebrew text

Open in the reader →

החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור שכל מלאכה שאין צריך לגופה פטור עליה ויש אומרים שחייב ואף לדעת הפוטר מ"מ אסור מדרבנן ומ"מ במקום שיש בו מצוה בשחיטה לצורך שמחת יו"ט התירוה לכתחלה בדקר נעוץ לבד ובעפר תיחוח וכן כל כיוצא בזה ולפי דרכך למדת שעפר תיחוח יש בו משום גומא [ויש מקשים] בענין מה שאמרו שם לא יטמננה בחול ובאבק דרכים ושאלו בה מאי טעמא רבה אמר שמא יטמין ברמץ רב יוסף אמר גזרה שמא יזיז עפר ממקומו כלומר ונמצא עושה גומא ונעשה חורש ואמרו שם מאי ביניהו עפר תיחוח לרבה איכא כלומר דהא דמי לרמץ לרב יוסף ליכא דעפר תיחוח אין בה גומא ותירצו שבאותה שמועה הענין הוא שהכל הוא עפר תיחוח כעין חול ואבק דרכים אבל זו שבכאן אין בה עפר תיחוח אלא מעט וסביביו קשה דארחא דמילתא הכי הוא וזהו שהקשה לו בהדיא והא עביד גומא כלומר דודאי אין בבית עפר תיחוח כל כך:

מי שלא היה לו דקר נעוץ ולא עפר מוכן ולא אפר כירה לא ישחוט חיה ועוף שטעונין כסוי ואם שחט לא יכסה ובמוצאי יו"ט אם רשומו ניכר יכסה ומכאן נהגו רבים להכין עפר מערב יו"ט ומ"מ רבותי מפרשים שדברים אלו נאמרו באותם הזמנים שכל קרקע שבבתיהם היו רצופים באבנים ולא היה עפר בבית מצוי אבל עכשו כל עפר הבית מוכן הוא וכן המנהג הפשוט:

מכניס אדם מלא קפתו עפר מערב יו"ט ומכינה בדעתו לכל מה שתצטרך לו ועושה בה כל צרכיו ובלבד שייחד לו קרן זוית הא אם שטחה ופזרה על גבי קרקע מתוך מיעוטה הרי היא בטלה לגבי קרקע כנס עפר לגנתו ולחורבתו וצברו במקום אחד שבבית מותר לכסות בו שדעתו עליה מן הסתם על כל מה שצריך לו ופירוש הדברים שמותר לשחוט לכתחלה על סמך אותו עפר ויש חולקין בזו אא"כ בשחט ממה שאמרו בתלמוד המערב הביא עפר לכסות את גגו אית תניי תאני מכסין ואית תניי תאני אין מכסין מאן דמר אין מכסין בבא לישאל:

מי שהכין עפר מערב יו"ט אם הכינו בסתם לכל מה שצריך לו מוכן הוא לכל דבר הכינו לספק כגון שמא יטנף הבית ויכסה מקום הטינוף הרי הוא מוכן לודאי כגון לכסות בו דם צפור וכן אם הכינו לודאי כגון לכסות בו דם צפור מוכן הוא אף לספק כגון לכסות בו צואה או כל טינוף שיארע בבית שכל שהוכן מכל מקום הן בסתם הן לאי זה דבר בפרט מוכן הוא מכל וכל שכשהעלו במסקנת הסוגיא טעם איסור כסוי בכוי מפני התרת חלבו כמו שנבאר בסמוך כבר נדחו כל התירוצין שהוזכרו בסוגיא ויש חולקין לומר שכל שהוכן לודאי לא הוכן לספק ואין הדברים נראים שאם כן אף בשהוכן לספק זה היאך מועיל לספק אחר:

כוי שהוא ספק חיה ספק בהמה אין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו אפילו היה לו עפר מוכן או אפר כירה שהרואה שהוא טורח לכסות ביו"ט יחשוב עליו בודאי שהוא חיה ויבא להתיר חלבו ומ"מ לערב אם רשומו ניכר יכסה ויש מתירין בעפר מוכן ולא אסרו אלא בדקר נעוץ ואין הדברים נראין: