מאירי על ביצה י

עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן ביו"ט שלאחריו שאין שבת מכין ליו"ט והרי הן כפירות שנלקטו בשבת שאסורין ביו"ט משום הכנה שאע"פ ששתי קדושות הן מ"מ אין שבת מכין ליו"ט כמו שביארנו נשרו ביו"ט עצמו אסורין שהרי מוקצות הן מחמת איסור תלישה ואפילו על ידי רבוי עצי היתר שהרי מ"מ טלטולם אסור נפלו לתוך התנור עצמו מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן ואע"פ שמוליך עצי איסור מזוית לזוית בחתויו ונמצא מהפך בשל איסור הואיל ורוב עצים שבו היתר בטלות הן ברוב שמא תאמר הרי בשעה שהרבה עצים של היתר בתוכו נמצא מבטל איסור ואין מבטלין איסור לכתחלה לא נאמר כן אלא באיסור תורה וכגון מה שאמרו סאה תרומה שנפלה לתוך צ"ט של חולין וחזרה ונפלה שם סאה של חולין אם שוגג מותר ואם מזיד אסור אבל איסור חכמים כגון זו וכגון בשר עוף בחלב מותר לבטל איסור לכתחלה ואע"פ שדבר שיש לו מתירין הוא לא נאמר בדבר שיש לו מתירין שאינו בטל אלא כשהאיסור קיים אבל כשהוא הולך וכלה אין אומרין בו שאינו בטל:

אפה את הפת בעצים אלו בלא רבוי של עצי היתר גדולי המפרשים כתבו בתשובת שאלה שהפת אסורה כמי שנאפה באיסורי הנאה ויש חולקין בזו ממה שאמרו בכמון של תרומה שהפת מותרת ולא אמרו בה יש שבח עצים בפת הואיל והתרומה מותרת בהנאה ואף המוקצה אינו נאסר בהנאה כמו שיתבאר וכל שכן שאם נתבשל מוקצה בכלי שמותר לבשל לכתחלה באותו כלי שהרי יש לומר מיקלא קלי וכו' וכן יצאה לגדולי הדורות הוראה למעשה:

יש אומרין שלא נאמר היתר זה בשנישרו מן המחובר שכגון זה כעין איסור תורה הוא שהרי מוקצה מחמת איסור תלישה ומוקצה מחמת איסור דומה למוקצה למצוה שהוא מן התורה ולא נאמר כן אלא בעצים שנתלשו מאמש ונשארו בין הענפים שאין איסורן אלא שמא יעלה ויתלוש והדברים נראין כדעת ראשון שאף המוקצה מחמת איסור מ"מ מדרבנן הוא:

מה שביארנו שאיסור חכמים מבטלין אותו לכתחלה נראה לי דוקא בשגוף האיסור איסור של חכמים כגון אלו שהזכרנו וכגון חלת חוצה לארץ אבל אם היה גוף האיסור איסור תורה אע"פ שאינו בתערובת זה אסור מן התורה אין מבטלין אותו לכתחלה שאם לא כן הרי כל פחות מששים איסור חכמים הוא ואין מבטלין וכבר הכרענו כן בפירושנו:

אף באיסור חכמים אם יש בו חשש לבא לידי איסור תורה מגדולי המפרשים אוסרין שלא לבטל כגון שמנו של גיד שיש לאסרו מגזרת גיד עצמו וכן קרום שעל הטחול שיש לאסרו מגזרת שעל דד הטחול ומ"מ כלאי הכרם בחוצה לארץ הואיל ואין לחוש בחוצה לארץ לאיסור תורה יש מתירין הואיל ואין שם חשש תורה וגדולי המפרשים מספקין בה הואיל ואיסורם איסור הנאה ומ"מ קשה לי לעקר דבריהם הרי אף בזו של עצים יש לגזור בדאוריתא לשמא יעלה ויתלוש אלא שאפשר שהם מפרשים אותה בנשרו מאתמל דהויא לה כעין גזרה לגזרה ומ"מ לדעת גדולי המחברים בכל איסור דרבנן מבטלין לכתחלה אע"פ שיש לו לגזור אשל תורה ויש שואלין בה בהנהו אטמאתא חולין צ"ז ב' דאימלחן בשמניהו ואסרינהו משום דלא הוו בהו ששים ואמאי ליבטלינהו בתוספת היתר ואין זה כלום שהרי לא היה בקדרה ולא היה שם תוספת אלא עירוב לכתחלה ויש מתרצין דההוא איסור (כיד) עצמו היה שם שהוא איסור תורה ומ"מ נראה כתירוצנו שאם לא כן אף בעצים אלו אפילו לא נפלו לתוך התנור יהא מותר להרבות בהם עצי היתר ויתנם לתוך התנור אלא שזה אינו תוספת היתר אלא עירוב איסור לכתחלה וזה לא הותר בשום מקום שאם כן אף אנו נבשל בקדרה שאינה בת יומא לכתחלה: