מאירי על בבא מציעא עד

הבן יורש את אמו וכל שמתה האם תחלה ואח"כ מת הבן הרי יורשיו שמצד אביו יורשים אותו ונמצאת נחלה מופקעת מקרובי האם לקרובי האב על ידי בן זה אפילו קטן בן יומו ואפי' לא כלו חדשיו הואיל וחיה אחר אמו כלל ואם מת הבן תחלה הרי נחלתה חוזרת למשפחת לבית אביה נפל הבית עליו ועל אמו ויורשי האם אומרים הבן מת ראשון ויורשי הבן אומרים האם מתה תחלה נכסים בחזקתם ויורשי האם נוטלין אותם כמו שיתבאר במקומו:

שנים שהפקידו שתי בהמות אצל רועה ומתה אחת מהם ואינו יודע של מי הרי כל אחד מהם נשבע שזו הנשארת שלו ונותן לאחד ומשלם לשני שזה כשתי כריכות הוא ואם הפקידו בעדרו שלא מדעתו מניח בהמה ביניהם ומסתלק ואף דיני שמים אין כאן והוא הדין בכל שהפקידו לו שלא מדעתו אף בשתי כריכות וכל שהוא בדין מניח גזלה ביניהם ומסתלק אין לאחד מהם ליטלה שהרי זה בספק הניח שאסרו נטילתו שמא יפסידה לאחר שאפשר שיברר שהיא שלו אלא כך פירושו שמניחה ביד בית דין או ביד שליש ומסתלק מדין ודברים ותהא מונחת עד שיבא אליהו או עד שיתברר:

אע"פ שבגזל אחד מחמשה וכל אחד אומר אותי גזל ביארנו שמשלם גזלה לכל אחד ואחד במקח אינו כן שאין במקח תורת קנס ומעתה לקח מאחד מחמשה בני אדם ואינו יודע ממי נותן דמי מקח ביניהם ומסתלק ומ"מ לצאת ידי שמים נותן דמי מקח לכל אחד ואחד הא בדיני אדם מיהא מניח דמי מקח ביניהם ומסתלק וכן התבאר ביבמות ולא נאמר שישלם לכל אחד ואחד אלא בגזל ומתורת קנס ולא סוף דבר באיסור תורה אלא אף באיסור חכמים והוא שאמרו ביבמות פרק האשה שלום שאם קדש אחת מחמש נשים ואין ידוע איזו קדש וכל אחת אומרת אותי קדש שנותן גט לכל אחת ואחת ומה יעשו בכתובה אם בכסף קדש מניח כתבה ביניהם ומסתלק ואם בביאה קדש הואיל ועבר על דברי חכמים שהיו מנדין על מי שמקדש בביאה נותן כתבה לכל אחת ואחת מעתה לקח מאחד והשביעו וכפר ואח"כ הודה שכפר אלא שלא הכיר את זה שכפר לו ואמרו כל אותם שהיו שם אני הוא שכפרת בי ונשבעת והודית משלם לכלם וכן כתבו גדולי המחברים ויש חולקין במה שכתבנו בסוגיא זו בקצת דברים אלא שכך נראה מפשוטן של סוגיאות:

זה שביארנו בשני כריכות שפושע הוא ומשלם לכל אחד ואחד יראה שאם באו שנים לפניו ואחד מהם הפקיד וכל אחד מהם תובע ואמר אני הפקדתי שמשלם לכל אחד שאף זו פשיעה כשתי כריכות וכן ברועה ויש חולקין בזו אלא שמודים בה לצאת ידי שמים: