מאירי על בבא מציעא רלא

פסח שאכלו נא או מבושל מבעוד יום אינו לוקה אחר שלא אכלו בשעת אכילתו הוא שנאמר כי אם צלי אש בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא ומ"מ עבר על מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה ולא בזמן אחר:

מי שמשכן את חברו בדברים שעושין בהן אוכל נפש כופין אותו להחזיר ואף אין משכונו מועיל לו לגבות מזה את חובו ושלא יוכל עוד לכפור בו אלא אם יודה ישלם ואם יכפור ישבע ואין אומרים הרי יכול הלה לומר על משכון זה לקוח הוא בידי ומאחר שכן יהא נאמן מיהא עד כדי דמיו לגבות ממנו בלא דין ודברים ושלא יוכל הלה לכפור שאין זה נאמן לומר לקות הוא בידי בד"א בדברים העשויים להשכיר ולהשאיל שאין אדם נאמן בהם לומר לקוח הוא בידי אבל דברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר כך שהם תחת ידו של זה אע"פ שאחר מביא ראיה שכבר הוא שלו נאמן זה לומר לקוח הוא בידי ומתוך שנאמן לומר לקוח הוא בידי כשהודה שמשכנו וכופין אותו להחזיר גובה מיהא חובו בלא דין ודברים ואין הלה יכול לכפור מעתה כל שיש בידו מטלטלין ואחד אומר שלו הם ונתברר שכן אם הם מדברים שאין עשויים להשאיל ולהשכיר יכול זה לומר לקוח הוא בידי או משכון הם בידי או יש לי עליהם טענה זו ואם הם מדברים העשויים להשאיל ולהשכיר אינו נאמן וכן יתומים שלו אין נאמנים לומר לקוחים הם ביד אבינו אלא מוציאין ממנו ומיתומיו ומ"מ גדולי הפוסקים כתבו שאף בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר אם הדבר ידוע שזה הפקידו או השאילו ובתורת פקדון או שאלה בא לידו אינו נאמן לומר חזרתי ולקחתיה ממנו ולא נאמר שיהא נאמן בלקוח הוא בידו אלא שלא הפקיד או השאיל בעדים וראיה לזה בפרק חזקת הבתים במה שאמרו שם אומן אין לו חזקה והקשה היכי דמי אי דאיכא עדים אחר נמי אמאי יש לו חזקה אלא דליכא עדים אלמא כל שיש עדים שהפקידו או השאילו אף בשאין עשוי להשאיל אין יכול לומר עוד לקוח הוא בידי וכבר כתבנו מזה בפרק המפקיד:

דברים שאין עשויים להשאיל ולהשכיר יש מי שפירש בו דברים שאין דרכן להשאיל ולהשכיר כגון מלבושים ופירות ודברים של סחורה ומטבעות של זהב וכיוצא באלו ומ"מ גדולי המחברים פרשו בקבלת הגאונים שכל הדברים ראויים להשכיר ודרכן להשאיל אפילו חלוקו של אדם ומצעו ומטתו אבל דברים העשויים להשאיל ולהשכיר הם שדרך לעשותם תחלת עשייתם כדי להשאילם או להשכירם כגון יורות של נחשת העשויות לבשל בהם בבית המשתאות וכן תכשיטי הכלות ועדיי החתנים וכיוצא באלו אבל כל שאינו ממין זה הוא בכלל שאין עשוי להשאיל ולהשכיר ואפילו אותן שדרכן להשאיל ולהשכיר ומ"מ יראה לי שזה שאמרו בגמרא האי סכינא כיון דאיפגמא קפדי בה אינשי ולא מושלי (יתר) [יותר] יורה כפירוש ראשון ואף שטת התלמוד מוכחת כן אבל מה נעשה וגדולי המחברים מרחיקים אותו הרחקה יתרה ומזהירים אותנו שלא להטעות ולפרש כדעת ראשון:

ונשלם הפרק בע"ה: