מאירי על בבא מציעא קסו

כל שהיא עיר חדשה ואין בה מנהג ידוע ואף אותם שנתישבו בתוכה לא באו ממקום אחד אלא ממקומות מפוזרים אין כופין את הפועלים להשכים עד שתזרח השמש אבל כופין אותם להעריב מעתה פועל שהשכים מוותר הוא משלו וכשמעריב אין כאן ותור אלא מן הדין כך הוא והוא שאמרו פועל בכניסתו משלו ביציאתו מבעל הבית שנאמר תזרח השמש יאספון וכו' ולעבודתו עדי ערב ואם היה שם מנהג והתנה שהוא שוכרם על צד הדין מעריב ואינו משכים הא כל שהיה שם מנהג ושכר סתם מניחין את הדין והולכין אחר המנהג ועל זה אמרו בתלמוד המערב זאת אומרת מנהג מבטל הלכה:

תלמידי חכמים וחסידים ואנשי השם ראוי להם על כל פנים להרחיק עצמם שלא להתודע לרשות וכל שכן לקבל מהם מנוי לתפוש גנבים וליסטים ושאר רשעי הדור לימסר להריגה שכל שעושה כן הרי הוא גורם ליהרג הרבה נפשות מדין המלכות שלא מדין תורה וכל שמסבב מיתתו שלא בדין תורה הרי זה אחד ממיני המלשינות והמסירה וכמו שאמרו לאחד מגדוליהם עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה ואע"פ שהתנצל על זה ואמר קוצים אני מכלה מן הכרם כבר השיבוהו יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו ואם תאמר שאף הוא מניחם אלא אם כן נודע בהם שמתחייבים מדיני ישראל הרי עובר על חקי המלכות וטכסיסיו ואף זה אסור לו וכמו שאמר אחד מגדוליהם ומאי אעביד הורמנא דמלכא אנא אחר שכן אין בה אלא להתרחק מזו ומכיוצא בה ולהשתדל עליה בכל כחו כבר השיבו לאחד מהם אביך ברח ללודקיא את ברח לאסיא: