מאירי על בבא מציעא ק

אונאות אלו שהזכרנו יש מהם שיש לענינם שיעור ויש מהם שאין להם שיעור וכיצד הוא הדין כל פחות משתות נקנה מקח ואונאה נמחלת מיד בלא שום שיעור אלא משמשך את החפץ נמחלה אונאה מיד שאם לא כן אין בין פחות משתות לשתות כלום שתות לחזרת אונאה ויתר משתות לבטול מקח יש להם שיעור בכדי שיראה לתגר או לקרובו כמו שביארנו במשנה וכל ששהה ביתר מכדי שיעור זה הכל מחול אפילו שוה מאה במאתים ומ"מ דוקא בלוקח שהמקח בידו ומראהו לתגר או לקרובו אבל מוכר אין לו שיעור ונמקו עמו לעולם בין לחזרת אונאה בין לבטול מקח שהרי אין החפץ בידו שיוכל להמלך עליו ומ"מ כתבו גדולי המחברים שאם היה המכר דבר שאין במינו שנוי פרטי אלא שערך כל הפרטים שתחת אותו המין שוה כגון פלפלין וכיוצא בזה שיעורו עד כדי שישאל על שער שבשוק וכן אם נודע שבא לידו כממכרו של זה ולא תבע וכן כל כיוצא בזה וכן בלוקח אם הוא דבר שהבקיאים באותו דבר אינם מצויים אצלו נותנין שיעור לחזרתו כפי הראוי כמו שיתבאר למטה בענין המטבע ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:

כבר ביארנו בדין השתות שהמתאונה תובע אונאתו ואין המאונה יכול לומר או הנח אונאתך או יתבטל המקח מעתה מכר שוה חמש בשש שנתאונה לוקח וקודם שיעור ראיית תגר או קרוב הוקר ועמד בשבע אין המוכר אומר או הנח אונאתך או יתבטל המקח אלא הרי זה אומר תן לי מה שהוניתני שכל שהוקר ברשותי הוקר:

מכר שוה שש בחמש ונתאונה מוכר והוזל ועמד על ארבע הרי המוכר תובע אונאתו ואין הלוקח רשאי לומר או הנח אונאתך או יתבטל המקח אלא הרי מוכר אומר תן לי מה שהוניתני שכל שהוזל ברשותך הוזל מכר שוה חמש בשש שנתאונה לוקח והוזל עוד ועמד על ארבע אין הלוקח יכול לומר יתבטל המקח אלא נותן הלה אונאתו והולך לו וכן מכר שוה שש בחמש ונתאונה מוכר והוקר עוד ועמד על שבע אין המוכר יכול לומר יתבטל המקח אלא נותן הלה אונאתו והולך לו:

כבר ביארנו על יתר משתות שהמקח בטל מ"מ כל שהמתאונה רוצה בקיומו ומוחל אונאתו אין הרשות ביד המאונה לחזור ודבר זה נתבאר בבתרא בפרק הספינה ומה שאמרנו שהוא בבטול מקח הוא כשהמתאונה תובע אונאתו שהמאונה רשאי לומר או התרצה באונאתך או יתבטל המקח ואע"פ שיש אומרים שאף המאונה יכול לחזור אע"פ שהמתאונה רוצה בקיומו מצד שאינו רוצה שישיאהו שם רע בשכניו אין זה כלום מעתה מכר שוה ארבע בחמש שנתאונה לוקח הוקר ועמד על שבע לוקח יכול לחזור הא אם הלוקה רוצה באונאתו אין המוכר יכול לחזור והוא שאמרו שם שהלוקח אומר אי לאו אוניתן לא מצי הדרת והשתא הדרת הא אם היה לוקח תובע אונאתו הרי זה המוכר אומר או קבל אונאה או בטל מקח וכן המוכר שוה חמש בארבע שנתאונה מוכר והוזל ועמד על שלש מוכר יכול לחזור אבל לא לוקח ומטעם שהזכרנו הא אם היה מוכר תובע אונאתו הרי לוקח אומר לו או מחול אונאה או בטל מקח: