מאירי על בבא קמא עו

הכותיים כבר ידעת שעשאום כגוים גמורים ומעתה שור שלנו שנגח את שלהם או שלהם שנגח את שלנו הדין בהם כדין האמור בנכרי:

הגוים דין תורה אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות ומ"מ חכמים גזרו עליהם להיות כזבים לכל דבריהם בין זכרים בין נקבות ומ"מ דוקא מזמן ביאה ולמעלה והוא בן תשע לזכר ובת שלש לנקבה וכתמים שלהם טהורים מ"מ הואיל ואף בישראלית אין טומאת כתמים מן התורה על גויה לא גזרו מעתה עיר של גוים שבאו ממנה כתמים טהורים הם ואם באו מבין ישראל טמאים הם ואם נמצאו בערי ישראל ר"ל במקומות הגלויים טהורים שלא נחשדו בנות ישראל שלא להצניע את כתמיהן ואם נמצאו בחורים ובסביבות הטמאות טמאים וכותיים כבר עשאום גוים גמורים לכל דבר:

זה שאנו אומרים בכל מקום שגירי אריות אינם גרים כלל לא נאמר אלא כענין כותיים שבזמן שלא עשאום במנין עדיין כגוים לדעת האומר בהם שגרי אריות הם היו אצלו חשובים כגוים והטעם מפני שמפחד האריות נתגיירו ואע"פ שנתגיירו נאמר עליהם את יי' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים אבל כל שנתגיירו מכל וכל הן מפחד אריות הן לאיזו סבה גרים גמורים הם וכן התבאר ביבמות בגרי אריות וגרי שלחן מלכים כמו שיתבאר שם:

אונס ומפתה חייבים בקנס על הדרך שיתבאר במקומו והבא על הגיורת אם נתגיירה מבת שלש שנים ויום אחד ולמעלה אין לה קנס כמו שיתבאר במקומו בא על אחת מחייבי לאוין כגון ממזרת וכיוצא בה אם התרו בו אין לה קנס מלקות פוטרתו מממון ואם לא התרו בו יש לה קנס הואיל ואין שם מלקות וכן בחייבי כריתות כמו שיתבאר הא בחייבי מיתות אע"פ שלא התרו בו פטור כל שיש שם דין מיתה אע"פ שאין שם מיתה פטור מן התשלומין: