מאירי על בבא קמא רו

וכן בפקדון כלומר שאם כפר בו ונשבע והודה משלם קרן וחומש ואשם ואם אין החומש מגיע לפרוטה אין כאן חומש אלא משלם קרן ואשם הואיל והקרן שוה פרוטה ואם גזל פחות משוה פרוטה וכפר ונשבע מאליו והודה משלם הקרן ודיו וכן באבדה וכן בכל סרך ממון שנאמר בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכו':

ויש שגורסין במשנה זו ואשם בכסף שקלים ופרושו שיהו דמיו שני סלעים כמו שהתבאר בפרשת ויקרא:

היכן פקדוני וכו' עכשו בא לפרש על איזה צד משלם בפקדון אשם וחומש ועל איזה צד משלם בו כפל והוא מחמת טענת גנבה ואמר על זה היכן פקדוני אמר לו אבד משביעכני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן שאין כאן כפל שהרי אין כאן טענת גנבה וחומש ואשם אין כאן שאין חומש ואשם אלא במקום הודאה והוא שאמר שאם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם ואע"פ שלא נשבע להדיא קבלת שבועה כשבועה כמו שיתבאר במקומו היכן פקדוני ואמר לו נגנב משביעכני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל שהטוען טענת גנב ונמצא שהוא גנבה הרי הוא כגנב ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם:

זהו באור המשנה וכולה על הצד שבארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

מי שגזל אחד מחמשה בני אדם ואינו יודע איזה מהם גזל וכל אחד ואחד תובעו ואומר אותי גזלת אע"פ שאין עדים בגזלו כל אחד מהם נשבע ומשלם לכל אחד ואחד ויתבאר בבבא מציעא פרק המפקיד שאין זה מן הדין אלא מתורת קנס וכן יתבאר שם שאם אין כאן תובע אלא שזה אומר גזלתי אחד מכם ואיני יודע איזה אם בא לצאת ידי שמים משלם לכל אחד ואחד אבל בית דין אין כופין אותו אלא על אחת ויחלקוה ביניהם ואין כאן תורת קנס הואיל ואין כאן תובע וכן אם לקח מאחד מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזה לקח נותן דמי מקח ביניהם ומסתלק ושם יתבארו דינין אלו בכדי צרכן:

זה שבארנו במשנה שאע"פ שנשבע מניח גזלה ביד בית דין ונפטר לא סוף דבר שתקנו לו כך בשההוצאה יתרה על הקרן אלא אע"פ שאין הוצאה יתרה ומ"מ סבת התקנה היתה מפני זו שההוצאה יתרה: