מאירי על בבא קמא רד

הנותן מעות לשלוחו ליקח בהם חטים ולקח בהם שעורים או שעורים ולקח בהם חטים וכן כל כיוצא בזה אם נתנם לו לסחורה ובתורת מתעסק לחלוק עמו בשכר למחצה לשליש ולרביע או כמה שיתנו ביניהם אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע כפי מה שהתנו ואם נתנם לו ליקח לו לצורך אכילה או אף לסחורה ושלא בתורת מתעסק אלא בתורת שליחות גמור אם פחתו פחתו לשליח מפני ששנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות וכן הדין בפחתו או הותירו במדה ומ"מ לפי מה שיתבאר במסכת כתובות פרק אלמנה ניזונת אם היה דבר שיש לו קצבה והוסיפו לו חולק השליח עם בעל המעות אע"פ שלא נמסרו לו בתורת שתפות:

המקדיש את נכסיו לא יכנסו בכלל הקדשו כסות אשתו ובניו ואין לגזבר בהם כלום ולא סוף דבר בבגדים שכבר החזיקו בהם אלא אף באותם שנקחו לשמן או שנצבעו לשמן או סנדלים חדשים שנלקחו לשמן וכן כל כיוצא באלו וכן המעריך את עצמו אע"פ שחייבי ערכים ממשכנין אותם כמו שהתבאר אין ממשכנין לו את אלו כלל וכן מניחים לו תפלין הן של ראש הן של יד וכן המקדיש את נכסיו אין מעלין לו תפליו:

ראובן שלקח שדה משמעון ואמר לו הריני קונה אותה לצורך לוי או אפילו אמר לו אע"פ שלעצמי אני קונה אותו הריני רוצה שנכתוב השטר בשם לוי אם כדי להתעלם מן העין שלא יחזיקוני בעשיר אם מצד שאני מתירא על קנין בערער ולוי זה תקיף ואלם ולא יצאו עליו עסיקין ונשמע לו המוכר וכתב לו השטר בשם לוי ואחר כך חזר ראובן לשמעון ואמר לו אותה שדה לעצמי קניתיה ועכשו אני רוצה שתחזור ותכתוב השטר בשמי אין כופין אותו בכך ואפילו הודיעו בשעת מכירה שלעצמו הוא קונה אותה כמו שבארנו ואפילו רצה להחזיר לו שטר שכתב ללוי ואם התנה עמו בשעת מכירה ואמר לו על מנת שכל זמן שארצה תחזור ותכתוב השטר בשמי או אפילו אמר באותה שעה לעדים לפניו ר"ל בפני המוכר אני רוצה שכל זמן שארצה תחזרו ותכתבו השטר בשמי כופין את המוכר לחזור ולכתוב לו השטר בשמו ומ"מ דוקא שיחזיר לו השטר שעשה בשם לוי עד שלא יהא לו שום חשש מתביעת לוי ויורשיו או שיכתוב לו בשטר שני זה שאינו מקבל עליו אחריות מצד טענה זו ויזכיר בה כל המאורע