מאירי על בבא קמא רב

רביעית דם שנבלעה בבית הבית טהור משנבלעה ואילך ואין כלים שבתוכה טמאים ולא סוף דבר משנבלעה כולה אלא אף משנבלעה מקצתה כל שפחת מרביעית טהור מכאן ואילך וגדולי המפרשים חולקים לומר שכל שלא נבלעה כלה מטמאה עדין כלים שבתוך הבית שכל שיש ממנה קיימת על גבי הארץ כלה קיימת ואע"פ שמקצתה תחת הארץ מצטרפת ובוקעת ועולה ומ"מ כלים שבאו משנבלעה הן מקצתה לדעת ראשון הן כלה לדעת שני טהורים שאין כאן רביעית שאף לדעת שני אי אפשר שלא חסרה הואיל ונבלעה כלה:

רביעית דם שנבלעה בכסות אם כשמתכבס הכסות יוצא ממנה רביעית הרי כסות זה מטמא במגע ובמשא ואם לאו טהורה מכל זה אלא שהיא טמאה ככסות שנגע במת כדין כל בלוע שאינו יכול לצאת וכיצד יתברר לך דבר זה יתבאר במקומו שמביא מים כמדת אותן המים שכבס את הבגד בהם ונותן לתוכן רביעית דם ואם אלו של כבוס אדומים כאלו אתה מכיר שיצא ממנה רביעית ואם אינן אדומים כל כך בידוע שלא יצא משם רביעית:

ולא סוף דבר שאתה מיקל בזו בדם שטומאתה מדברי סופרים כגון דם תבוסה אלא אף בדם הגמור ומהו דם תבוסה כבר ידעת שדם החי טהור לגמרי ואם נתערב דם היוצא ממנו בחייו סמוך למיתה עם הדם שיצא ממנו לאחר מיתה ואין כאן רביעית אלא בין שניהם אפילו היה חציה מאותה של אחר מיתה אינו מטמא מן התורה ומ"מ מדברי סופרים מטמא אפילו באהל ואין צריך לומר במגע ובמשא יש מי שכולל בדם תבוסה הנזכר כאן רביעית דם הבא משני מתים ואינו כן שרביעית דם הבא משני מתים טהור הוא לגמרי ואף הם לא אמרוה אלא לדעת האומר שתי נפשות ושיעור אחד ואין הלכה כן:

סטים וקוצה מיני צבעים הם וצובעין בהם עד זמן הביעור ומשם ואילך אסור מפני שיש להם שביעית ולדמיהן שביעית אם עבר ומכרן ר"ל שיש לו לאכלן בקדושת שביעית וכן יש להם ביעור ולדמיהן ביעור:

עצים העומדים להסקה אין בהן קדושת שביעית כלל וכן אפילו היו ראויות להדליק בהן כגון אבוקות של עץ שמן וכיוצא בהם אע"פ שהנאתן וביעורן בשעה אחת מפני שמאחר שאינן ראויות לצבוע בהן סתמן להסיק עומדות וכל שעומד להיסק הנאתו אחר ביעורו ואינו דומה לפירות וכן עלין כגון עלי קנים הרכים ועלי גפנים אפילו כנס בהם הרבה עד שהוכר שלאוצר הוא מתכוין לצורך החורף והוא הנקרא בלשון תלמוד שגבבן בחיבה ר"ל לעשות מהם מחבא ואוצר אם לקטן לאכילה יש להן קדושת שביעית הא לעצים אין להם קדושת שביעית ויש מפרשין גבבן בחיבה בלחות שבהן עד שמתוך לחותם ראויים לאכילה: