מאירי על בבא קמא קצא

גזלה אחד מעובדי האלילים והשביחה הרי אין לנו לתקן לגוי זה הא אם גזלה הישראל ומכרה לאחד מעובדי האלילים וחזר זה ומכרה לישראל הואיל וישראל בתחלה וסוף וגוי באמצע הדבר בספק ורשאי לעכב השבח מספק ואם תפש הנגזל אין מוציאין מידו:

כבר בארנו שלדעתנו הכל היה של נגזל אף לאחר יאוש ואם כן יש לנו לומר כן אף לאחר שנוי רשות בלא יאוש אם כן מהו שאמרו בכאן בגזל והשביח ומכר שזכה הלוקח בשבח אם בשבח החוזר הרי הכל של נגזל ואם בשבח שאינו חוזר או שפטמו הוא או ביאוש ושנוי רשות הרי מן הדין זכה בו ולא מן התקנה והרי שמועה זו מכח תקנה היא אמורה וכמו שאמרו בה תקנתא לגוי ניקום וניעביד וכו' תדע שמטעם זה פרשוה רבים בבבא מציעא פרק ראשון בגזלת קרקע ואף בשם גדולי הפוסקים כתבוה שם אלא שאיני רואה מדבריהם כן כמו שבארנו שם ומ"מ אמרה מי שאמרה אין הדברים נראין שהרי קרקע אינה נגזלת והשבח לנגזל וכמו שבארנו למעלה שהלוקח חוזר ממנו אצל הגזלן המוכר וגובהו מבני חורין ועוד שגזלת קרקע אינה צריכה לתקנה אלא הדברים מחוורים כדעת גדולי המחברים ולמה שפרשנו שאין יאוש קונה בה כלל אין לנו דרך בשמועה זו אלא לדחותה מכל וכל וכבר הסכימו לכך גדולי הדורות שלפנינו לומר שאף רבא לא על דעת עצמו אמרה אלא על דעת ר' שמעון בן אלעזר ועיקר הדברים כדברי גדולי המחברים מ"מ גדולי המפרשים פרשוה בשבח שעל גבי גזלה כגון נטענה אצלו שהוא של גזלן והודיענו שהוא של גזלן מפני תקנת השבים והייתי סבור לומר שלא נאמר כן אלא בגזלן עצמו ובא להודיענו שאף במכר אומרין כן אצל הלוקח אע"פ שלקחה שלא באחריות ואם נתיאשו בעלים אינו נותן אלא דמים שהרי יש כאן יאוש ושנוי רשות ואם לא נתיאשו מחזיר הגזלה ונוטל שבחה:

זה שאמרנו שישראל הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי פירשו גדולי החכמים שלא נאמר כן אלא להורעת כחו אבל לענין יפוי כחו אין דנין כן ר"ל שאם היה גוי במצרנותו של ישראל והחזיק הגוי עליו בחלונות שלש שנים ושוב קנה ישראל אותו הבית מן הגוי אין אומרים הרי הוא כגוי להחזיק באותם חלונות אלא אומרים שהגוי שלא כדין החזיק מפני שאין להם דין היזק ראיה וכן אם החזיק ישראל עליו ר"ל על הגוי ולקח ישראל מגוי אין אומרין הרי הוא כגוי להחזיק את ישראל עליו אלא כופהו לסתום:

מי שגזל דקל מחובר וקצצו לא קנאו שהרי לא נשתנה שמו ולא מראיתו ואפילו חתכה לחוליות שהרי הם נקראים חתכות של דקל והם הנקראים בלשונם גובי דדקלא ואם עשאו קורות קנה גזל קורות גדולות ועשאן קטנות לא קנה קצצן ועשאן לחות עד שנשתנה שמם קנה: