מאירי על בבא קמא קפה

כל המוסר דין על חברו והוא שצועק עליו להקב"ה שיקח נקמתו ממנו על שגזלו ויש לו דיין בעיר שאם יודיע לו הענין יעשה לו כפי הראוי וזה מתכוין להענישו ביותר ראוי הוא ליענש תחלה על עונותיו והוא שאמרו אוי לו לצועק יותר מן הנצעק וכן אמרו אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע ר"ל במשמע של וחרה אפי והרגתי אתכם אלא שממהרין לצועק יותר מן הנצעק ר"ל שממהרין ליפרע מן הצועק וגדולי המפרשים פרשוה בענין אחר ובמסכת שבת אמרו שכל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ודוקא בדרך שהיה אפשר לו על ידי בית דין ליטול ממנו את דינו והוא מתכוין להענישו הא אם לא כיון לכך ונשתלח הרשע ביד פשעו אין לו דמים כלל ומ"מ יהא אדם מן הנרדפים ולא מן הרודפים דרך צחות אמרו אין לך מרודפים יותר מתורים ובני יונה והם הם שהוכשרו למזבח:

המשנה החמישית וענינה לבאר בה ענין החלק החמישי ואמר על זה האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני חייב על מנת לפטור חייב בין בגופו בין בממונו אמר הר"ם אמרו יש הן שהוא כלאו והוא זה שיאמר לו בנזק גופו על מנת לפטור כי מן הידוע כי אין אדם מותר בכמות זה ולפיכך הוא חייב:

אמר המאירי האומר סמא את עיני ושבר את רגלי וקטע את ידי חייב בכל חמשה דברים ואפילו אמר לו בפירוש על מנת לפטור שמן הסתם אין אדם מוחל על ראשי אברים קרע את כסותי ושבר את כדי ועשה כן חייב ואם אמר לו על מנת לפטור פטור שאדם עשוי למחול על ממונו אמר לו עשה כן לפלוני על מנת לפטור ר"ל שעלי לשלם לנגזל ולפטור אותך מן הדין חייב העושה אף בממונו והמצוה פטור שאין שליח לדבר עברה:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

דבר זה שבארנו בגופו שאפילו אמר לו על מנת לפטור חייב דוקא בראשי אברים שמן הסתם אין אדם מוחל בכך הא אם אמר הכני ופצעני אם אמר לו על מנת לפטור ועשה כן פטור:

פעמים שאף בהכני ופצעני פטור אע"פ שלא אמר על מנת לפטור ואף בלא הודאה כיצד אמר לו הכני פצעני והשיבו האחר ואם אני עושה כן אתה פוטרני ואמר לו ולאו בתמיהא פטור כאלו אמר הן או כאלו אמר בפירוש על מנת לפטור וכל שכן בממון ופעמים שאפילו אמר לו הן חייב כגון שאמר לו הכני ופצעני והלה שואלו על מנת לפטור והוא משיב הן בתמיהא הרי הוא כלאו וחייב ומכל מקום בראשי אברים אין הן ולאו ואפילו אמר על מנת לפטור אין מועילים לפטור כמו שבארנו:

וקצת מפרשים פרשוה בדרך אחרת והיוצא מדבריהם שכל שאמר נחבל לחובל בפירוש שבר את ידי על מנת לפטור אפילו בחסרון אבר פטור ומשנתנו שהפליגה בין ממון לגוף לא שאמר נחבל לחובל קטע את ידי על מנת לפטור אלא שאמר קטע את ידי סתמא והוא שואלו על מנת לפטור ומשיב הן בלא תמיהא ואמר שבחסרון אבר הרי הן זה כלאו ונדונהו בלשון תמיה אבל לענין הכני פצעני ונזקי ממון מבינין אותו כמשמעו וכן לדרך אחרת יש לאו שהוא כהן והוא שאמר הנחבל לחובל קטע את ידי ואמר לו ואתחייב בכך והוא משיבו לאו בחסרון אבר נדונהו כהן ובהכאה ובממון נדנוהו כמשמעו אבל אם אמר הן או לאו בתמיהא דנין אותו בתמיהא בין בגוף בין בממון ורוב פוסקים ראיתי שפסקו כדעת ראשון:

זה שבארנו באומר לחברו קרע את כסותי ושבר את כדי ולא אמר לו על מנת לפטור שהוא חייב דוקא בשבאו הכלים בידו בתורת שמירה כגון שבאו אצלו בתורת פקדון או שאלה אבל אם אמר לו מתחלה טול כלי זה ושברהו אע"פ שלא אמר לו על מנת לפטור פטור שהרי נאמר בתורה כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור כשהופקד אצלו לשמור הוא שאם פשע בה חייב אבל אם הפקיד על מנת לאבד או לקרוע אלו פשע בו פטור והוא הדין אם קרעהו כמו שצוהו גדולי הראשונים פרשו שאף אם בא לידו בתורת קריעה אם קרע בידים חייב ולא נפטר אלא לענין פשיעה ואם בא לידו בתורת שמירה אף על הפשיעה חייב:

הפקיד אצלו על מנת לחלק לעניים ופשע בו או אבדו בידים פטור שכיון שאמר לו לעניים נסתלק מהם ועניים אין להם עליו תביעה שהרי אומר לכל אחד ואחד לא לך היה בלבי ליתנו ואם היה אותו חלוק ידוע לכל עד שהיה דבר קצוב כך וכך לכל עני בערב שבת הרי העניים תובעים וחייב לשלם להם ומכל מקום אם זה הגבאי הפקידו לשמרו ולהשיבם לידו שיהא הוא מחלקם הרי הוא תובעו כדין מי שהוא יד עניים וחוזר וגובה ממנו:

ונשלם הפרק תהלה לאל: