מאירי על בבא קמא יד

ניזקין ובעלי חוב שבאו ליפרע נוטלין מן הקרקעות כדיניהם זה בעדית וזה בבינונית וכתבת אשה בזבורית כמו שהתבאר במקומות אחרים וכשהם נוטלין נוטלין כשער של עכשו ואם היו בתשרי נוטלין בזול ואין המזיק רשאי לומר שיטול ביוקר הבא בניסן:

ניזק שרצה ליטול בבינונית או בזיבורית כגון שהיה בינונית או הזיבורית של מזיק סמוכה לשדהו נוטל וכשער של עכשו שהוא שעת הזול שהרי תורה זכתהו במיטב ומה שרוצה בו הוא הוא המיטב ואפילו לא היה הוא רוצה למכרו נוטלו על כרחו שאם לא כן הורעת כחן של נזקין דרחמנא זכי ליה מיטב למעליותא דידיה וכן הדין בבעל חוב שרצה ליטול בזבורית אלא שבבעל חוב דוקא שנתברר לבית דין שהוא רוצה למכור לאחר הא כל שאינו רוצה למכרו אינו כופהו אלא בבינונית כדינו וזהו שאמר אלו הוו לי זוזי וכו' וטעם זה אינו אלא כשרוצה למכרו ולא נאמר בו אם כן הורעת כחו של בעל חוב כדרך שאמרו בנזקין שהרי בעל חוב לא זכתהו תורה אלא בזבורית ומדרבנן הוא דתקינו ליה בינונית משום נעילת דלת והילכך כל שאינו רוצה למכרו אינו כופהו ושמא תאמר יאמר לו לא ניחא לי בהאי תקנתא ואף באין רוצה למכרו יכפהו בכך אין זה כלום שהתורה זכתה ללוה לפרוע במה שירצה ואחר שאין רוצה למכור אין כופהו אלא בדינו הא כל שרוצה למכור כופהו למכרו לו כשער של עכשיו מטעם אי הוה ליה זוזי ומאחר שכן אף בעדית יכול לומר לו כן אחר שנתברר שהוא רוצה למכרו וזהו שנאמר בגמרא הב לי זבורית טפי פורתא או עדית בציר פורתא וכן היא דעת גדולי המפרשים הא כל שנתברר שרוצה למכור כופהו בשער של עכשו מטעמא דאי אית לי זוזי וכן אם נתרצה מאליו הלוה לבעל חוב ליתן לו עדית כשיעורו וכתובת אשה שדינה בזבורית אם תבעתו בעדית או בבינונית אע"פ שנתברר שרוצה למכור לאחר אינה יכולה לכפותו שאין כאן נעילת דלת שיותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא ואם נתרצה מאליו ליתן לה עדית או בינונית סתמו נותן כשעת היוקר:

ויש מי שמחלק בבעל חוב בין עדית לזבורית לומר שבזיבורית הדין כמו שכתבנו אבל בעידית אפילו כפוהו בכך או נתרצה מאליו סתמו כיוקרא דלקמיה ר"ל כשער של ניסן ולא נאמר לדעתם טעמא דאלו הוו לי זוזי אלא בזבורית ואין גורסין בזה טפי פורתא וכן דעת גדולי הדור וכן יש חולקים לומר שבעל חוב כופה את הלוה בזבורית אם הוא רוצה בו מטעמא דאנא לא ניחא לי בהאי תקנתא ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

כל שאנו שמין עדית למזיק לשלם את נזקיו ולבעל חוב בבינונית לשלם את חובו ולכתבה בזבורית בשלו הם שמין ולא שלדעת האומר בשל עולם הם שמין נחייבהו לקנות עדית דעלמא אלא שאם יש בינונית וזבורית ויש לו בעלי חוב בדעלמא באלו שמין בשל עולם ויהיב ליה בינונית השתא שמין בשלו אמאי ליה ליגביה... בינונית שלו בעדית דעלמא וזיבורית שלו בבינונית דעלמא... שמין בשל עולם היה גובה נזק בבינונית ובעל חוב בבינונית עכשו בשלו הן שמין ונפרע ניזק בעידית שלו ובעל חוב בבינונית שלו: