מאירי על בבא קמא, הקדמה

אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת בבא קמא היא מסדר נזיקין והורגלנו בלמודה אחר מסכת עדיות לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור והיא כוללת עשרה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' ארבע אבות ב' כיצד הרגל ג' המניח את הכד ד' שור שנגח ארבעה וחמשה ה' שור שנגח את הפרה ו' הכונס צאן לדיר ז' מרובה ח' החובל ט' הגוזל עצים י' הגוזל ומאכיל וכבר ידעת מה שנזכר במסכת עבודה זרה ז' א' והוא אמרם כלה נזיקין חדא מסכתא היא ופרשנו ענין המאמר בתלתא בבי ששלשתם מסכתא אחת חלוקה לשלשה שערים ונקרא הראשון בבא קמא ר"ל השער הראשון כי השער יתורגם בלשון ירושלמי בבא ונקרא השני בבא מציעא והשלישי בבא בתרא וענין שלשת המסכיות אמנם הוא סובב לבאר עקרי הדינין במה שאין בו צד דיני נפשות כלל ובאו עניני השער הראשון לבאר הדינין בתביעות הבאות מזה לזה מצד היזק המגיע ממנו לחברו הן מצד ממונו הן מצד עצמו ובאו עניני השער השני לבאר הדינין בתביעות הבאות דרך טענה מאדם לחברו לא מצד תביעה שמחמת היזק אבל דרך טענה בעניני מציאה ופקדון והקנינים וההלואות ודרכי השאלה והשכירות והקבלנות ובאו עניני השער השלישי בעניני התביעות הבאות בקרקעות מצד היזק המגיע לשכנים מזה לזה בעניני דירתם או חזקת אחד במה שאינו שלו וכן בחלוקת הקרקעות המשותפים וחלוקת היורשים ועניני המורישים ודיני מכירת הקרקעות וקנינם ודיני הנחלות ותקון שטרות:

ונשוב לדברי השער הראשון והוא ענין זאת המסכתא ר"ל מסכת בבא קמא והוא שעניניה כמו שבארנו סובבים בדיני התביעות הבאות מצד היזק המגיע מאדם לחברו מצד ממונו או מצד גופו ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לארבעה חלקים הראשון לבאר בתביעות הבאות מצד היזק המגיע מאדם לחברו מצד ממונו כגון ששורו או בורו או אשו או איזה ממון שלו מזיק את ממון חברו או גופו השני לבאר בתביעות הבאות מצד היזק הבא מאדם לחברו מצד גופו דרך גנבה השלישי לבאר בתביעות של ממון הבאות על ידי היזק הבא מאדם לחברו דרך הכאה הרביעי לבאר בתביעות הבאות על ידי היזק הבא מאדם לחברו דרך גזלה החלק הראשון יתבאר בששה פרקים הקודמים ר"ל ארבע אבות וכיצד הרגל והמניח את הכד ושור שנגח ארבעה וחמשה ושור שנגח את הפרה והכונס צאן לדיר החלק השני יתבאר בפרק שביעי והוא פרק מרובה החלק השלישי יתבאר בפרק שמיני והוא פרק החובל החלק הרביעי יתבאר בתשיעי ובעשירי זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שבאו בה הרבה ענינים על ידי גלגול כמו שיתבאר:

והפרק הראשון ממנה יסוד הכונה להתחיל בו בביאור עניני החלק הראשון ורבו יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר בו על איזה ממון הוא חייב ועל איזה אינו חייב ר"ל עד שנאמר שאותו שהוא חייב בנזקיו שמירתו מוטלת עליו ואת שאינו חייב על נזקיו אין שמירה מוטלת עליו בהם ומאיזה חלק שבנכסיו הוא חייב לשלם השני לבאר בו על איזה ממון הניזק הוא חייב ועל איזה מהם הוא פטור ומקומות שהנזק נעשה בהם איזה מהם המקום גורם לחיוב ואיזה גורם לפטור השלישי לבאר בעניני התשלומין על איזה צד הם נעשים ולאיזה דבר אנו צריכים קודם שנחייבהו הרביעי לבאר איזה משלם נזק שלם ואיזה יפטר בחצי נזק זהו שורש הפרק דרך כלל ויתגלגלו בו קצת ענינים כענין סוגיית התלמוד כמו שקדם: