מאירי על בבא בתרא עח

המערער בקרקע שאחר מחזיק בו אינו צריך למחות בכל שנה ושנה אלא כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אינו צריך למחות בכל אותן שלש שנים ומ"מ צריך להזהר שלא יעמד שם אחר מחאתו שלש שנים בלא מחאה אלא ימחה עד שלא יהו שלש שנים שלמות בין מחאה למחאה ואין אומרין מכיון שמיחה פעם אחת נעשה המחזיק כגזלן ואין לו חזקה שלא נאמר בגזלן שאין לו חזקה אלא שהוחזק בגזלנות באותה שדה כמו שיתבאר יש מי שאומר שמה שהוא צריך למחות בכל שלש שמא יאמר אחר המחאה לקחתיה ויש חולקים לומר שמכיון שמודה שמתחלה לא בתורת מכירה ירד אינו נאמן וראייתם מקטן שאין מחזיקין בנכסיו אפילו הגדיל בתוך שני החזקה ואינה ראיה שהרי אם אכלה שלש משהגדיל החזיק אע"פ שבקטנותו ירד ומעשה של רבא בר שרשו כבר ביארנוהו על השני פנים כמו שכתבנו למעלה ומ"מ יראה שלדברי הכל אם אמר תחלה ירדתי לפירות ואח"כ לקחתיו אחר המחאה נאמן ולדבריהם טעם מה שצריך למחות בכל שלש ששלש שנים אחר המחאה נזהר בשטרו ולא עוד מאחר שהוא צריך מחאה בכל שלש ושלש צריך שתהא מחאה שניה ושלישית כעין הראשונה הא אם שינה בטענת ערעורו אין זו מחאה כיצד טען בשנה ראשונה שמחמת משכונה ירד ובמחאה שניה טען ששכורה או שאולה היא בידו ובשלישית טען שבתורת גזל ירד אין זה כלום וזכה זה בקרקע מחמת שלש שנים שממחאה שניה ואילך שאף הוא אומר מכיון שראיתי ששנה בטענותיו לא חששתי ליזהר בשטרי ויש מי שפירש זה דוקא בשלש שנים של אחר מחאה שלישית שהוחזק המערער בשקרן שני פעמים אבל באחת לא והם גורסין ערער וחזר וערער וחזר וערער שני פעמים ולא יראה כן ואין צריך לומר אם מיחה וחזר ומיחה בסוף שלש ובא לדין מיד וטען זה אין בידי השטר ומ"מ כבר הוחזקת בשקרן שאין זה כלום שהרי אומרים לו מ"מ עדין לא נתברר לך שקרותו כדי להקל בשמירת שטרך ומ"מ מיחה בשנה ראשונה וחזר ומיחה בשנה שניה אע"פ שלא הוצרך ושינה בטענתו וכן בשלישית יראה לי שמחאה היא מכיון שהוא יודע שמיחה ואינו צריך למחות עד כלות שלש אינו חושש על שנויו יש אומרים שלא נקרא שינוי טענה אלא בשמכחיש טענה ראשונה אבל אם אמר תחלה בגזל ירד בה ובשניה אומר שאמר שמיחה פעם ראשונה בא אצלו ובקש ממנו למשכנה לו ומשכנה והרי הוא שם בתורת משכונה אין זה שנוי טענה וכן כל כיוצא בזה: