מאירי על בבא בתרא עד

מכר אילנות ושייר קרקע לעצמו יראה מסוגיא זו שאף זה יש לבעל האילנות קרקע הצריך להם אף באחד או שנים ואין צריך לומר בשלושה ומטעם כל המוכר בעין יפה מוכר כר' עקיבא שהלכה כמותו ואחר שכן ראוי להקשות שהרי הלכה רווחת בפרק הספינה פ"א א' הקונה שני אילנות סתם בתוך של חברו לא קנה קרקע וכל שכן באחד ושמא תאמר שאף בכאן לא נאמר שיש לו קרקע אלא בשקנה שלשה אין זה כלום שאם כן לא הוצרכנו לחלק בה בין ר' עקיבא לרבנן שבקונה שלשה אילנות כלם מודים שיש לו קרקע ותירצו בה גדולי קדמונינו שבנרבונה שזו שבכאן בשלא שייר בעל הקרקע שום אילן לעצמו באותה קרקע ואף הלשון מוכיח כן שאמר מכר אילנות ושייר קרקע כלומר שלא נשתייר לפניו אלא קרקע ומאחר שלא נשתייר לו שום אילן אין דעתו על קרקע זו מחמת אילנות לעולם ודעתו היה למכור לבעל האילנות מקומן והצריך להם לעולם אף באחד או בשנים אבל משנה שבפרק הספינה בששייר לעצמו אף אילנות וכן הלשון מוכיח שאמר הקונה שני אילנות בתוך של חברו כלומר שיש שם אילנות הרבה והוא קנה מהם שנים וכל כיוצא בזה דעתו על הקרקע אף לאילנות ומקפיד על של חברו וכל שלא קנה שלשה ומהם ולמעלה לא קנה קרקע ולכשייבשו אומר לו טול עציך ולך וחכמי הראשונים שבקטאלונייאה הולכין בה לשטה אחרת לומר ששמועת פרק הספינה בשדה לבן שיש שם אילנות והואיל ואין עיקר השדה לאילנות אין ללוקח אילנות בהם קרקע כלל אלא לקונה שלשה שיש לו בקרקע מקומן וחוצה להם כמלא אורה וסלו וזו שבכאן בשדה אילן וכמו שנגררו כל השמועות אחר שמועת מטע עשרה לבית סאה וכל שכגון זה הקרקע טפלה לאילן ומאחר שעיקרו לאילן וזה קנה כל האילנות שבו קנה קרקע בכלן וחצי קרקע האמור בכאן דוקא הוא שמאחר שהקרקע טפלה לאילן וקנה כך האילנות קנה חצי הקרקע ויפה כחו מקונה שלשה אילנות או כמה בשדה לבן שלא קנה אלא הצריך להם וכן מכר לו קרקע ושייר אילנות לפניו קנה חצי קרקע וכן זה החזיק בקרקע וזה באילנות קנה כל אחד מהם חצי קרקע ולשטה זו אף הם מפרשים מכר אילנות ושייר קרקע ששייר בפירוש שאלמלא כן היתה הקרקע מכורה בכלל מכירת האילנות שהם עיקר ואין צריך לומר במכר קרקע ושייר אילנות שאתה מפרשה בשיירן בפירוש שאלמלא כן אף האילנות מכורין בכלל מכר הקרקע חוץ מאותן שנפרטו במשנה כגון חירוב המורכב וסדן השקמה וחבריהם כמו שיתבאר ענינם בפרקים הבאים וכן הלשון מוכיח שהרי כלן באו אחר שנים שלקחו מאחד שזה פירט אילנות לזה וקרקע לזה ויראה לי לשטה זו שכל ששיירו לוקחי האילנות באילנות ר"ל שלא קנו את כלן שחזר הדין לקונה אילנות בשדה לבן ואין להם אלא הצריך לקרקע בשלשה ומהם ולמעלה ולא כלום באחד ושנים:

כל שמכר האילנות הרצופים ר"ל נטועים על צד שאין יניקה מספקת להם כגון עשר נטיעות בפחות מבית סאה אין לו קרקע דעתו שהם עומדים ליבש וליקצץ וקרקע חוזרת לו ולענין חזקה מיהא הועיל כמו שביארנו למעלה:

יתבאר במקומו שהבא לזרוע בצד הכרם צריך להרחיק מעיקרי הגפנים ארבע אמות ואם בא לזרוע בצד גפן יחידית דיו בהרחקת ששה טפחים ויש הרבה גפנים שאין נידונות לענין זה אלא כגפן יחידית והוא שלא נקרא כרם לענין זה אלא בשנטעו מארבע אמות עד שמנה אבל אם היה בין הגפנים או השורות שמנה אמות ומהן ולמעלה הרי הן כמובדלות זו מזו ודיו בהרחקת ששה טפחים וכן אם היה ביניהם פחות מארבע אמות ואין שם אלא שתי שורות אינו כרם אלא כלם כגפן אחת ודיו בהרחקת ששה טפחים ומ"מ אם היו שם שלש שורות הרי הם כרם ורואין את האמצעית כאלו אינם ואע"פ שפסקנו בכאן במכרן רצופים שאין לו קרקע מ"מ לענין איסור כלאים יראה שכל עוד שהם חיות מיהא צריך להזהר בהם:

יש מפרשים בסוגיא זו מה שאמר בזה החזיק באילנות וזה בקרקע במה שהקשה עליה לימא ליה עקור אילנך אף בזמן חיותו של אילן הוא אומר כן ולא סוף דבר שלא ליטע אחר תחתיו ושמא תאמר והלא קונה אילן אחד בתוך של חברו אין לו קרקע ואעפ"כ אינו אומר לו עקור אילנך טעם הדבר שבעל הקרקע מכר לו האילן ולא אמר לו לקוץ והואיל והוא מאילנות העושים פירות דעתו להשאירו בחיותו אבל כאן שהקונה את הקרקע לא מכר לו לבעל אילן כלום ובבת אחת נקנו הקרקע לזה והאילן לזה ראוי לשאול שאם אין לו קרקע אף הוא יאמר לו שיעקור לאלתר עד שהעלה רב פפא שכגון זה יש לו קרקע הצריך לו אף באחד כמו שביארנו ומה שקשה לי לענין פירוש במה שאמר מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע אף לר' עקיבא מה הוצרך לומר אף לר' עקיבא והלא אתה מפרש ששיירן בפירוש ובבור ודות אף ר' עקיבא מודה שאם אמר חוץ מאלו שאין צריך לקנות דרך ונראה שלא שיירן בפירוש אלא שלא מכר את (הקרקע) [האילנות] ונפרשה בשדה אילן ומאחר שעיקרו לאילן לא נמכרו האילנות במכר הקרקע אבל אילנות ושייר קרקע אתה מפרש על כל פנים בשייר בפירוש שהרי הואיל ואילן עיקר נכלל הקרקע במכר האילן או שמא יראה שאין קרקע נכלל במכירת אילן לעולם אע"פ שלענין חזקה החזיק בקרקע בחזקת האילן וכן יראה לי ונמצא עקר הפירוש בסוגיא זו לפרשה בשדה אילן ולא שייר בפירוש אלא שלא מכר אלא אחד או אילנות או קרקע ואין זה נכלל בכלל זה לא אילנות בכלל קרקע הואיל ואילנות עיקר ולא קרקע בכלל האילן שאין קרקע נכלל בכלל מכר אילן לעולם אף במקום שהאילן עיקר ולא כתבתי דבר זה אלא להעיר על פירוש הסוגיא ולענין פסק מיהא כבר כתבנו הנראה לנו: