מאירי על בבא בתרא סז

מי שחטף לשון כסף או איזה דבר מחברו והנגזל קובל עליו וטען לו שכן הוא שחטף אלא שמשלו חטף אם אין עדים על הגזלה הרי זה נאמן מתוך שהיה יכול לומר לא חטפתי ואם יש עדים על הגזלה אינו נאמן ואפילו בטענת מקח אחר שיש עדים ודרך גזל באה לידו היה עד אחד על הגזלה הרי זה משלם ולא מן הדין שהרי באיזה צד אתה דנו אם לחייבו מן הדין אין כאן שני עדים ולא הופקע מכל וכל דין מתוך שהרי מ"מ היה יכול לומר לא חטפתי ובשבועה וליפטר מכל וכל אי אפשר שהרי יש כאן עד אחד ואין כאן דין מתוך לגמרי שהרי מ"מ אם היה טוען שלא חטף היה נזקק לישבע שבועת התורה ושמא יראת השבועה מונעתו מלומר כן ומאחר שחל עליו חיוב שבועה מן הדין שלא חטף ואי אפשר לו לישבע שלא חטף שהרי מודה שחטף אין כאן שבועה שאין שבועה אלא למי שכופר במה שהעד מעיד ונשבע שאינו כמו שהעיד על הדרך שכתבנו ונמצא שהוא מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם ואם תאמר שישבע שמשלו חטף ויאמן בכך מתוך שאם אמר שלא חטף היה נאמן בשבועה וכענין מה שאמרו ב[מסכת] זו פרק הבית ע' א' שהמפקיד לחברו בשטר נאמן לומר החזרתי בשבועה מגו דמצי אמר נאנסו שהוא נאמן בשבועה אין זה ששבועת התורה אינה [אלא] בהכחשת דברי העד כמו שכתבנו ואחר שאינו יכול לישבע שבועה הראויה לו מן התורה הרי הוא חייב לשלם מן התורה וכן הדין בכל שבועות:

מי שהלוה לחברו מנה ותבעו בדין עליו והלה טוען שלוה אלא שיש לו עליו מצד אחר כשיעור אותו מנה אם אין עדים על ההלואה אין ספק שהוא נאמן מתוך שיכול לומר לא לויתי היה שם עד אחד מגדולי המחברים כתבו שהוא משלם מצד שהוא מחוייב שבועה שאין יכול לישבע ואף הם הוסיפו לחדש בה דברים בשטר שאינו חתום עליו אלא עד אחד כמו שיתבאר בפרק אחרון ואף בזו שכתבנו עכשיו לדעתי אין הדברים נראין שהרי מ"מ הוא נאמן בפרעתי ומתוך שיכול לומר פרעתי נאמן לומר יש לי עליו מצד אחר כשיעור אותו מנה ואף בשני עדים כן אבל במעשה הנזכר כאן אינו נאמן בה בהחזרתי שהרי גזל וכל שנתברר שגזל אינו נאמן בהחזרתי ויש חולקין לומר שאף הגזלן נאמן בהחזרתי וראיה רמוזה להם במסכת כתובת פרק שני בסוגיית ומודה ר' יהושע וכו' ושמא תאמר לדבריהם נדון עליה בכאן להאמינו מתוך שיכול לומר החזרתי הם מתרצים כמו שתכף לחטיפה זו קבל עליו בבית דין ואין החזרה מצויה כל כך לשעתה ואין הדברים נראין: