מאירי על בבא בתרא נג
Meiri on Bava Basra 53 (Meiri on Bava Batra 53) · מאירי על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →נמצאת יניקת אילן הגדול מתפשטת בסביבותיו קרקע ששבורו שמנה מאות ושלשים ושלש אמות ושליש אמה שהוא שליש של אלפים וחמש מאות שהוא שבור בית סאה מעתה ראוי לך לשאול היאך אמרנו שיניקת האילן שש עשרה אמה לכל רוח ונמצאת יניקתו שלשים ושתים על שלשים ושתים שהם בשבור אלף ועשרים וארבע אמות תדע שלא אמרו שש עשרה ברבוע אלא בעגול שנמצאו אלכסוניו מתחסרין מן החשבון והעגול חסר ממרובעו רביע ונמצא שבור יניקתו שבע מאות וששים ושמנה ואע"פ שחשבון המשנה יתר ששים וחמש אמות ושליש אמה בשבור שהוא קרקע חצי אמה לכל רוח שחצי אמה לכל רוח הוא לכל אמה על אמה ואתה צריך להטיל אמה על אמה זו על שלשים ושתים ויש לך לחשוב שלשים ושלש על שלשים ושלש ויעלה שבורן תתרפ"ט שהם ס"ה יתר על תתרכ"ד שהוא חשבון שלנו ושליש אמה שנשארה לא דקדקו להזכירה ואף בזו אין חשבון שבור חצי אמה זה מצומצם עם חשבון משנתנו אלא כשלא תטול משבור חצי אמה זו רביע וכן הדין שלא נטלת את הרביע לא מן התתרכ"ד הבאים מחשבון עולא על הס"ה הבאים מחשבון משנתנו אי אתה נוטל מהם רביע שהרי חשבון משנתנו ברבוע הוא נאמר והרי הוא כאלו אמר צריך אתה להוסיף ס"ה היתרים שהם שבור תוספת חצי אמה לכל רוח כשלא תטול מהם רביע אחר שכלו ממקום שלא נטלה מהם רביע שכל אחד מן החשבונות אתה דן להם כממקום שבאו וא"כ תתרכ"ד של עולא אתה נוטל מהם רביע אבל הס"ה הבאים מחשבון משנתנו אי אתה נוטל מהם כלום שהרי אין התנא נוטל מעיקר חשבונו כלום:
וגדולי המפרשים כללו בחשבונו של עולא מקום האילן לאמה על אמה ופירשו שש עשרה לכל רוח חוץ ממקום האילן ועם מקום האילן הם ל"ג על ל"ג והם תתרפ"ט וכשתטול מהם רביע נשארו תתי"ז פחות רביע שנמצאת חשבון משנתנו יתר לכל אילן י"ו אמה ושליש אמה ורובע אמה כמה שיש מתתי"ז פחות רביע עד תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא ומה שנזכר כאן פלגא אמתא פירושו על חשבון משנתנו כלומר שכשתצטרף יתרון זה של משנתנו לשלשה האילנות יעלה חמשים אמה פחות רביע שהרי שלשה פעמים י"ו הם מ"ח ושלש פעמים שליש אמה הם אמה והם מ"ט ושלשה פעמים רביע אמה הם אמה פחות רביע אמה וכשאתה נוטל רצועה של חצי אמה כמין גאם לחשבון בית סאה על פני מזרח ודרום נמצא עולה כשיעור זה שהרי בית סאתים מרובע הוא חמשים על חמשים וכשתטול משם רצועה של חצי אמה כמין גאם נמצאו חמשים אמה שלימות פחות רביע ואותו רביע החסר הוא של קרן מזרחית דרומית שמאחר שנחשב למזרח ברוחב חצי אמה אי אתה מונהו בצד הדרום ונמצא חסר חצי אמה על חצי אמה שהוא רביע אמה שהרי אמה מרובעת הוא אמה על אמה וחציה הוא אמה על חצי אמה ונמצא רביעיתה חצי אמה על חצי אמה והרי החשבון מכוון ומה שאמר אכתי פש ליה פלגא דאמתא פירושו שהמשנה מוספת ביניקת האילנות פלגא דאמתא כמין גאם לשלשה האילנות ויש מחליפין את הגרסאות כדי לצמצם את החשבון בדרך אחרת ואין צרך בכך ונמצא מ"מ שאינו יונק שש עשרה לגמרי אלא שלא דקדק בחשבון כל כך הואיל וחסרון דקדוקו לא היה אלא להחמיר שהרי אף לדעתו היה מחייבו בבכורים בפחות משיעור המשנה:
הקונה שלשה אילנות בתוך שדה חברו בסתם קנה קרקע הראויה להם והוא מלא אורה וסלו ואם קנה שתי אילנות אין לו קרקע כלל ואם יבש האילן או נקצץ הולך לו בפחי נפש מעתה הקונה שתי אילנות בשדה חברו מביא ואינו קורא ובאילן אחד אינו מביא כלל ואם קנה שלשה מביא וקורא קנה אילן וקרקעו מביא וקורא:
קרקע כל שהוא חייב בהנחת פאה ובהבאת בכורים ובוידוי שלהם ר"ל קריאת הפרשה ואי אתה מפרשה בוידוי מעשר שאין המעשר תלוי בקרקע שאפילו לקח טבל מן השוק ועשרו מתודה עליו וכן קרקע כל שהו ראוי לכתוב עליו פרוזבל שלא תקנו פרוזבל אלא בשיש ללוה קרקע כמו שיתבאר במקומו והואיל ויש לו קרקע כל שהוא כותבין עליו פרוזבל וכן ראוי לקרקע זה להיות נקנין מטלטלין על גבו והמטלטלין נקנין על גב קרקע אע"פ שאין צבורין בתוכו כמו שיתבאר במקומו: