מאירי על בבא בתרא נ

המשנה האחת עשרה והיא גם כן מענין החלק השלישי ואמר על זה מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם אילן קדם לא יקצוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ ר' יוסי אומר אעפ"י שהבור קדם לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אמר הר"ם חרוב ושקמה מתפשטין יונקותיהם בקרקע הרבה וחרוב ידוע ונקרא בלשון ערב כרוב ושקמה הוא עצי תאנה מדברית נקרא בערבי גמיז ומה שאמר בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד ר"ל בין שהבור למעלה והאילן למטה בין האילן למעלה מן הבור לפי ששרשיו מתפשטין ומגיעין לקרקע הבור ומרפה עפרו ומה שאמר לא יקוץ לפי שספק ממון חומרא לתובע וקולא לנתבע והלכה כר' יוסי:

אמר המאירי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה שכך שערו חכמים שהתפשטות שרשיו מזיק לבור עד כדי הרחקת שיעור זה ובחרוב ושקמה שענפיהם מרובים עד חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה כגון שהוא הר משופע והבור למעלה ונוטע למטה או שהבור למטה ונוטע למעלה בין מן הצד כגון שהיה קרקע שוה שהרי אף בבור למעלה ונוטע למטה מ"מ השרשים מתפשטים בכותלי הבור שבתחתית הבור ומקלקלין אותו ואפילו נטע למטה מתחתית הבור מ"מ עושים הם תיחוח קרקע שתחתיו ומלקין קרקעיתה של בור אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים כלומר אם נטע זה בלא הרחקה ולא היה זה לשם כשבא ומיחה צריך ליתן לו דמים ואין מצריכין אותו לקוץ בלא דמים הואיל ואין זה היזק הבא לאלתר ואם אילן קדם או ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ כמו שביארנו הטעם למעלה ור' יוסי אומר אפילו הבור קדם אע"פ שראוי לו להרחיק אם לא רצה להרחיק רשאי הוא ליטע שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הואיל ואין כאן היזק גירי שהרי אין כאן עכשו שרשים על הדרכים שביארנו למעלה והלכה כר' יוסי:

זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

כל שעושה בשלו דבר שמחמת אותו דבר כותלי בית חברו מתנדנדין כגון רוב המייה שהם דכים במדוכות על גבי קרקע או קולות אחרים הואיל ולאלתר הכותלים מתנדנדים הרי זה גירי ומצריכים את המזיק להרחיק ומ"מ אם הנדנוד מועט ביותר אין חוששין לו וכיצד משערין אותו מניחין סמוך לכותל חבית אחת ומניחין כסוי של עץ על החבית בלא שום חבור בטיט ואם אותו הכסוי מתנדנד מחמת הקול יש לחוש בו לנדנוד הכותלים ומרחיקים את המזיק ואם אין הכסוי מתנדנד כלל אע"פ שאנו רואים את הכותלים מתנדנדים אין חוששין לו כלל היה דבר זה נדנוד הראוי לחוש לו ונפל הכותל מחמת נדנוד זה גדולי המחברים כתבו שהוא חייב וכן כתבוה רבותינו הצרפתים שאין זה גרמא כסלם לשובך שפטרנוהו מלשלם אחר שאין גוף המעשה מזיק אלא הרי הוא בא מגוף מעשה שלו ואפילו קדם מקום זה העשוי לדיכה זה קודם שיבנה זה הכותל אין קדימה מועילתו בכך ויש שהוציאו דבר זה ממה שאמר בכאן עני והעשיר הוא ולא היו סבורים שיבנה ונמצאו כעושים ברשות: