מאירי על בבא בתרא שלח

מי שנתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע סתמו שיש לו לקנות באחריות ר"ל בסתם שהרי אחריות טעות סופר הוא כמו שהתבאר ואם קנה לו שלא באחריות הרי טעה השליח וכיצד הוא הדין השליח מעכבה לעצמו שלא באחריות על הצד שקנאה וחוזר ומוכרה למשלח באחריות ואחריותא עליו ר"ל על השליח אא"כ מתנה עמו שהוא עושהו שליח בין לתקן בין לעות ומ"מ גאוני ספרד כתבו שאם המוכר לא רצה למכור אלא שלא באחריות שיכול השליח לומר אם אתה רוצה בה מוטב ואם לאו קבל מעותיך ותהא שלי אחר שלא פשע שכבר תבע כן ולא נתרצה לו המוכר בכך:

חכמי הדורות שלפנינו כתבו בדין זה שלא נאמר אלא בשלקח סתם שלא הזכיר לו שלשם פלני הוא לוקחו אבל אם אמר לו כן אומר לתקוני שדרתיך וכו' והמקח בטל וראיה לדבריהם במסכת קדושין פרק שני מ"ב ב' במה שאמרו האחים שחלקו לקוחות הן פחות משתות וכו' ואמרו שם עוד הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח דוקא דלא שוי שליח אבל שוי שליח מצי אמר ליה לתקוני וכו' ובטל מקח אלמא כל שהדבר ידוע שהוא שליח ויש לומר בו לתקוני שדרתיך המקח בטל:

מי שהיה מוחזק בקרקע ובא אחד וערער עליו וטען זה שלקחה ממנו ויש בידו שטר וכן שיש לו עדי חזקה מכיון שטען ששטר יש לו נדון תחלה בשטר ר"ל שאומרים לו לברר את דבריו ולקיים את שטרו ומ"מ לא אמרו נידון בשטר אלא לברר על הדרך שכתבנו הא אם לא מצא שטר או שלא מצא לקיימו סומכין על עדי חזקה ונשבע הסת שלקחה:

ראובן שמכר שדה לשמעון וחזר שמעון והחזיר לו שטרו והחזיק ראובן בקרקעו ולאחר זמן חזר שמעון וערער עליו וטען שהחזיק בה מצד שהחזיר לו את השטר לא סוף דבר שאינו נדון בשטר שהרי אינו נקנה בהחזרה כמו שכתבנו אלא אף בחזקה כמו שכתבנו אינו נידון שהרי זו היא חזקה שאין עמה טענה אחר שאין הטענה כלום ומ"מ אם טען שמכרה או נתנה מצד אחר נידון בחזקה: