מאירי על בבא בתרא רסב

מזון הבנות כבר ביארנו שאין חיובו אלא לאחר מיתת אביהם והוא שאמרו הבנים יירשו ר"ל כתבת בנין דיכרין והבנות נזונות מה בנים אין יורשין כתבה זו אלא לאחר מיתת אביהם כמו שביארנו אף בנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן וכל שבחיי האב אין כופין אותו אלא בקטני קטנים עד בן שש כמו שיתבאר במקומו בע"ה:

הכותב כל נכסיו לאשתו אע"פ שבלשון מתנה כתב שאלו לגבי אחר היתה לו מתנה גמורה לגבי אשתו אינה כלום הואיל וכל נכסיו כתב לה בלא שום שיור אמדן הדעת הוא שלא עשאה אלא אפטרופא כדי להנחילה כבוד על הבנים או על היורשים שיתפרנסו על ידה ואין בזה הפרש בין אשה במקום בניה בין אשה במקום בני הבעל בין אשה שאין לבעלה בנים אלא שהיא במקום אחים ואם שייר כל שהוא בין בקרקע בין במטלטלין קנתה הכל ומ"מ דוקא באשתו נשואה אבל גרושה או ארוסה הרי היא כאשה דעלמא ואע"פ שלא שייר כלום מתנתו מתנה הואיל ולא בלשון ירושה אמרה ובת אצל הבנים גם כן לא עשאה אלא אפטרופיא אא"כ שייר ויש ספרים שאין גורסין בזו בת אצל הבנים:

הכותב כל נכסיו לאחד מבניו במקום שיש בנים ולא שייר כלום לאחרים לא עשאו אלא אפטרופוס ולא סוף דבר בנו גדול שדרך בני אדם בכך אלא אף בנו קטן רוצה הוא לכבדו יותר מן האחרים אפילו מוטל בעריסה רוצה הוא שיתכבד לכשיגדיל ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין קנה הכל הא כל שלא שייר לא קנה כלום אלא בשוה עם אחיו בין שאמר בלשון מתנה בין שאמר בלשון ירושה וזה שאמרו למטה שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחד אם ראוי לירשו נוטלן משום ירושה ואם אין ראוי לירשו נוטלן משום מתנה פירושו באח בין האחים או בבת בין הבנות שאין דרך למנות את אלו אפטרופסין בסתם אבל בן בין הבנים לא נעשה אלא אפטרופוס וגדולי המפרשים כתבו בבת אצל הבנות שאף היא אינה אלא אפטרופיא מעתה יש לך לשאול והלא משנה שלימה פסקנו איש פלוני יירשני וכו' בראוי לירשו כגון בן בין הבנים דבריו קיימים כדברי ר' יוחנן בן ברוקא שהלכה כמותו ואף לרבנן בלשון מתנה מיהא דבריו קיימים פירשו גדולי הפוסקים שזו שדבריו קיימין באומר בלא כתיבה וזו שבכאן בכותב ואין הדברים נראין שאין לחלוק בשכיב מרע בין כותב לאומר וגדולי המפרשים תירצו משנתנו בשפירש בהדיא שלא משום אפטרופסות ולגדולי האחרונים שבספרד ראיתי שנוטים לכך שלא בא ר' יוחנן בן ברוקא אלא ללמד שאף לשון ירושה מועיל בה ומ"מ דוקא בשגלה דעתו שלהקנאה גמורה הוא מתכוין אבל כך שלא גלה דעתו בין בכותב בין באומר אין כאן אלא אפטרופסות ויש מי שפירש משנתנו בששייר אלא שמיעט לאחד וריבה לאחד אבל אם כתב הכל לאחד או לקצת אין כאן אלא אפטרופסות שאדם עשוי לרבות ולמעט אבל אין אדם עשוי להפסיד לקצתם מכל וכל וגדולי הצרפתים כתבו שלא נאמר כאן שאינו אלא אפטרופוס אלא בלשון מתנה ומשנתנו בלשון ירושה וכל שאמר לשון ירושה אין כאן לשון אפטרופסות וזו שלמטה גם כן ר"ל שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחד וכו' אף בבן בין הבנים ובלשון ירושה:

הכותב כל נכסיו לאשתו ולאחר במתנה זכה האחר בחציין מתורת מתנה ואשתו אינה אלא אפטרופיא על החצי האחר וכן אם כתב לבנו ולאחר זכה האחר בחצין והבן אינו אלא אפטרופיא על החצי האחר וחולק עם אחיו באותו חצי ויש מפרשים שהאחר זכה בכל והבן או האשה אפטרופסין עליו ואין זה כלום: