מאירי על בבא בתרא כה

היה להם שדה אחד לחלוק ויש בו נהר מצד אחד ונגר מצד אחר והרי הנהר חשוב יותר מן הנגר כופין זה את זה לחלוק בדרך שתהא חלוקתם מכוונת לשניהם לנהר ולנגר כיצד יעשו היה הנהר על פני מזרח והנגר מצד צפון אם תחלקנה בקו חולק מצפון לדרום נמצא כל הנהר וחצי הנגר לאחד ואין לשני אלא חצי הנגר ואם תחלקנה בקו ממזרח למערב נמצא כל הנגר וחצי הנהר לאחד ולשני אין לו אלא חצי הנהר ואינך יכול לחלקה כראוי אא"כ לשמנה חלקים ויש מהם בקורנזיל וזו היא צורתך :

יש מהם שסמוכות לנהר ויש מהם שסמוכות לנגר ויש מהם רחוקות משניהם ויש מהם קרובות לשניהם והכל בשוה וענינה לעשות קו ישר ממזרח למערב וקו ישר מצפון לדרום וקו אלכסוני מן הנקדה האמצעית לנקדה מזרחית דרומית וקו אלכסוני מנקדה אמצעית לנקדה מזרחית צפונית וקו אלכסוני מנקדה האמצעית לנקדה צפונית מערבית ויצאו לך שמנה חלקים ותתנם כסדר אחת לזה ואחת לזה על הדרך המצוייר :

היה הנהר הולך על פני מזרח וצפון והנגר על פני מערב ודרום חולקים באלכסון ודי להם בקו אחד שמנקדת מזרחי צפוני לנקדת מערבי דרומי כגון זה ושמא תאמר לפירוש זה יחלקו בקו ישר ממזרח למערב או מצפון לדרום והרי יש לשניהם נהר ונגר איברא כך הוא ומ"מ לא נחלקו הנהר והנגר בשוה הגע עצמך שחלקו בקו ישר ממזרח למערב הרי בעל צד ימין כל רוח דרומו נגר ובעל צד שמאל כל רוח צפונו נהר ורוח דרומו של זה וצפונו של זה הם במשך כל השדה ומתוך כך אתה צריך לחלקה בקורנזיל ומ"מ אם היה נהר למזרח על פני כלו ונגר למערב על פני כלו חולקין בקו ישר ממזרח למערב ודים:

מבין ריסי לקוטיהם של גאונים נראה לי שאם לקח אחד מן השותפין בסמוך לקרקע המשתף דרך הערמה כדי לזכות בסמוך לו לא הועיל ולא נאמר דין זה במתכוין לכך אלא שכבר היה לו שם במקרה ופירשו שמועת ההוא גברא דזבן ארעא אמצרא דבי נשא ר"ל סמוך לקרקעות של חמיו ונעשה אח"כ יורש של חמיו עם אחרים שקודם שמת חמיו לקחהו וכל כיוצא בזה אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ויש מפרשים במלת בי נשי שלקחה סמוך לשדה אביו בחיי אביו ואע"פ שבכל התלמוד נאמר לשון זה על חמיו מצינו לו חבר במסכת יבמות בפרק האשה ומ"מ הדין אחד:

כל שיש לשתפין או לאחים קרקע שאין ראוי ליחלק על פי השעורין הנזכרים במשנתנו יכול האחד לומר לחברו גוד או איגוד ר"ל או קנה חלקי או מכור לי חלקך וכן המטלטלין שאין ראויים ליחלק כגון שפחה ועבד ובהמה טמאה או שאר כלים אלא שהרבה דברים בענין זה יש בהם מחלקת בין המפרשים והנראה לנו לברור מתוך דברי כלם כך הוא:

יראה לגדולי המפרשים על זה האומר גוד או איגוד שאף הוא יכול לעלות בדמיו או ליתר מן הראוי הרבה או יתן כשער שהוא קוצץ לו או יטול והביאו ראיה מלשון האמור בסוגיא זו ואם לאו מעלין אתו בדמים ואף מן הסברא הואיל ואומר או תקח או תתן ומ"מ הרבה מפרשים ראיתי להם שלא נאמר אלא בדמיהם וע"פ בקיאים וכן עקר ויראה לי אף לשטה ראשונה שאם זה עני אצל עשיר ומתוך שעשיר זה חומד את הדבר רוצה לעלותו כדי שיניחהו לו לא נכופהו אלא בדמיו וכן אם דבר זה שוה לזה המגזם יותר מחברו כגון שסמוכה לשדה שלו או לאיזו סבה וכן אם העשיר נותן ברירה לדמים קלים ואומר או תנהו בזול או קנהו בשער זה אין שומעין לו אלא אומר לו גוד או איגוד ע"פ בקיאים:

הסכימו רוב מפרשים שלא נאמר גוד או איגוד לכוף את חברו בכך אלא באומר איגוד וקח מעותיך או באומר איגוד ואכתוב לך שטר חוב אע"פ שכופל ואומר או קנה וכתוב לי שטר חוב אין זה כלום אף זה אומר איני רוצה לקבל שטר חוב ממך ומעות אין לי לפרוע לזמן שאתה קוצץ לי ואע"פ שמשמועת מי שחציו עבד וחציו בן חורין האמורה בכאן אין שם איגוד אלא בשיכתוב לו שטר על חצי דמיו ולא נאמר שלא לכוף אלא מטעם הנזכר והוא איגוד איכא גוד ליכא שאין צד חירות נמכר הא אם היה שם גוד או איגוד היה כופהו באיגוד אף בשטר חוב לפי סוגית הגמרא עבד שאני הואיל וישנו במצות ואין לו אבל בדבר אחר לא: