מאירי על בבא בתרא ר

דרך ערי מקלט שיעורן כדרך רשות הרבים ועושין אותן ברחב כפלים ר"ל ל"ב אמות שאם יזדמנו רבים מכאן ומכאן יהא הדרך מיומן להם:

בימי חכמי התלמוד היו בתי קברות ומקומות של מעמד והספד ידועים לכל משפחה ומשפחה מי שמכר דרך קברו או מקום קברו ומקום מעמדו שהיו עומדין בו אחר שהיו חוזרין מבית הקברות ובית הספדו ומת המוכר באין בני משפחה וקוברין אותו במקומו על כרחו של לוקח משום פגם משפחה והלה תובע את דמיו החוזרין לו וכן התבאר במסכת בכורות פרק יש בכור:

מעמד זה שהזכרנו הוא שכשהיו מוליכין את המת בבית הקברות עומדין כל הקרובים הן מחוייבי אבלות הן שאין מחוייבי אבלות במקום ידוע לאותה משפחה מיוחד להם לכך ושאר העם אומרין לפניהם קינות ומושיבין אותם שם והוא שאומרים להם שבו יקרים שבו ואחר שישבו אומרים דברים אחרים ויראה שבישיבתם היו אומרים דרשות ודברי כבושין ותוכחות וחוזרין ואומרין עמדו יקרים עמודו וחוזרין לומר קינות כבראשונה וחוזרין ומושיבין אותם וחוזרין לדברי כבושין וכן עד שישלימו שבע מעמדות ושבע מושבות ודבר זה אינו נעשה בפחות מעשרה קרובים כמו שהתבאר במסכת מגלה ואינו נעשה אלא בקרובים ואינו נעשה אלא ביום ראשון ואינו נעשה אלא בבית הקברות או סמוך לו ואינו נעשה אלא במקום שנהגו ואינו נעשה בשבת אפילו הוליכו את המת בבית הקברות ערב שבת בין השמשות ונשארו שם עמו או שהיה בית הקברות בתוך התחום וחזרו להם ביום שבת והוא ענין עיר הסמוכה לבית הקברות ומ"מ עושין מעמד אף לנשים וכן הספד אלא שאין מניחין מטתה ברחוב כמו שהתבאר במקומו ויש מפרשים ענין מעמדות ומושבות כשהיו חוזרין מבית הקברות וכן פירשנוהו בחבור התשובה וכן עיקר וכן מפרשים עמדו יקרים וכו' כלומר שילכו למקום אחר ולדבריהם יראה לי מיהא במקום אמר שבאותו שדה שהוא בית ארבעת קבין שאם לא כן מה הוא שיעור בית ארבעת קבין למעמד:

המשנה התשיעית והכונה בה ככונת משנה שלפניה ואמר על זה המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל מקום מחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה שמנה כוכין שלשה מכאן ושלשה מכאן ושנים מכנגדן והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבע ורחבן שש ר' שמעון אומר עושה תוכה של מערה שש על שמנה ופותח לתוכה שלשה עשר כוכין ארבע מכאן וארבע מכאן ושלשה מכנגדן ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלא המטה [וקובריה] ופותח לתוכה שתי מערות אחת מכאן ואחת מכאן [רש"א ארבע] לארבע רוחותיה רשב"ג אומר הכל לפי הסלע אמר הר"ם כוך הוא הקבר החופה גוף המת וזאת היא צורת המערה שזכר תנא קמא מזו הצורה יתבאר לך תאר המערה שזכר ר' שמעון ומאמר רשב"ג הכל לפי הסלע ר"ל קושי הארץ ורכותה כי אם קשה אין המקבל חייב לחפור אלא מערה קטנה והיא שש על ארבע כמו שציירנו ואם היא רפה יחפור מערה גדולה כמו שזכר ר' שמעון והלכה כתנא קמא:

אמר המאירי המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל על עצמו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש וכו' פירוש ענין זה שהיה מנהגם בקברות שלהם שהיו עושין קברות משפחות משפחות בסלע בפני עצמו ואף המשפחות היו בוחרים בתי אבות שבה מערות מערות באותו סלע בית אב זה במערה זו ובית אב זה במערה זו וכן הרבה אלא שהסלע נבחר לכל בני משפחה והיה ענין המערה שהיו פותחין בצד אחד שבסלע וחופרין מערה וחופרין כוכין בשלש רוחות שבמערה לצד ימין הנכנס ולצד שמאלו וכן בצד שלישי שכנגד פני הנכנס ופיות הכוכין היו פתוחות אל המערה והיו מניחין ארון שהמת בתוכו בתוך הכוך וסותמים את פיו באבנים וסיד או במה שירצו ועושין המערה גדולה או קטנה כפי רצונם וכפי מה שרואה העושה רוב בני ביתו או מיעוטן שכוכין אלו היו עושין אותם כל אחד מהם ליקבר בהם הוא ובני ביתו ועושה בה כוכין כפי עומק ארך המערה וכפי מה שהוא משער לפי ענינה וכל אחת ממערות אלו נקראת קבר ועליה נאמר המוכר קברו ודרך קברו ומעתה בא וביאר במשנה זו שאם מכר לו מקום לעשות קבר בסתם עושה מערה על הדרך המשוער בכאן והוא שעושה תוכה של מערה ארבע אמות רוחב באורך שש ופירשוה בתוספתא שגבהה ארבע אמות ורחב הפתח שתי אמות ופותח בתוכה שמנה כוכין שלש מכאן ושלש מכאן ושתים מכנגדן והכוכין ארכן ארבע אמות בעומק ורומן שבעה טפחים ורחבן ששה טפחים ונמצא רחב הכוך אמה וסבת מה שאינו יכול לחפור בה כוכין אלו במנין זה מפני שצריך שיניח בין כוך וכוך ריוח אמה והרי שאורך הצד שש אמות צא מהם שלש לשלש כוכין ושתים לריוח שביניהם נשארה אמה וצריך שתפרנסה לקצות הצד ריוח חצי אמה לקצה זה וריוח חצי אמה לקצה האחר ועל דרך זה אתה מצייר בצד שכנגדו ומ"מ בצד שלישי שברוחב המערה אי אתה יכול אלא בשנים שהרי אין רחבה אלא ארבע אמות צא מהן שתים לשני כוכין ואמה ביניהם נשארה לך אמה שאתה צריך לפרנסה לריוח חצי אמה בקצה אחד וריוח חצי אמה בקצה האחר ומצד שנכנסין בו אין עושין כלל שהרי דרך שם נכנסין ופתח המערה רחב שתי אמות ולא נשארו בזויות אלו אלא אמה מימין ואמה משמאל ואין כאן מקום לכוכין: