מאירי על בבא בתרא קפה

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה אבל אינו משלם על הולד כלום ואע"פ שרוב פרות מתעברות ויולדות ויש לך לומר בזו שמחמת נגיחה הפילה אין הולכים בממון אחר הרוב וכבר ביארנוה במקומה בבבא קמא:

שור שהיה רועה על גב הנהר ונמצא שור הרוג בצדו אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח זה מנושך וזה מועד לישוך אין אומרין בידוע שזה נגחו וזה נשכו שכשם שאמרו אין הולכין בממון אחר הרוב כך אין הולכין בממון אחר חזקה ומ"מ גמל האוחר בין הגמלים ר"ל שהוא נזקק לבת זוגו ומתוך שהוא מכוער בתשמישו עד שעל שם תכונתו קראוהו אוחר הוא הורג כל הנמצא בצדו באותה שעה ומעתה כל שנמצא הרוג בצדו יש פוסקים לומר בה בידוע שהוא הרגו וחזקה זו גדולה לדעתם מחזקת ממון ביד המוחזק עד שמוציאתו מידו מפני שהוא כבריא ואע"פ שבשור שהיה רועה על גבי הנהר לא פסקנו כן ויראה לפי הסוגיא שהמחייב בזו מחייב בזו מ"מ אפשר שלא נשתנה הלשון אלא לומר שלא לפסוק הלכה כן אלא בגמל שחזקתו ברורה והוא שאמרו עליה בתלמוד המערב שבכתבות פרק שני אמר ר' אבון בדבר אחד הלכו במדת הדין ולממון אחר הרוב כהדא דתני גמל האוחר וכו' וקראוה רוב מפני שהחזקה והרוב על מדרגה אחת הם שלא להוציא ממנו בסבתם ויש חולקים לפסוק כן אף בשור שהיה רועה ופרשו על שתיהן שהם בדין אחד ולא עוד אלא שהדבר פשוט אצלם יותר בשור שהיה רועה וכו' הואיל והוא מועד בכך ומ"מ רוב פוסקים פסקו אף בגמל שהמוציא מחברו עליו הראיה ואף אנו כתבנוהו כן בקמא פרק פרה ובהרבה מקומות:

יש מי שהקשה היאך אפשר שבממון אין הולכין אחר הרוב ובדיני נפשות הלכו אחר הרוב שהרי בגמ' סנהדרין אמרו אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותם קיימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע שאין רוב העולם יודעים בכך ותירצו בה מפני שיש כאן רוב וחזקה ר"ל רוב שאין יודעין בקבוען של חדשים וחזקת עדים שאין משקרין ועוד שהרי כיונו את היום ר"ל ששניהם אמרו ברביעי בשבת ומ"מ בהרבה דברים אנו הולכין אחר הרוב בדיני נפשות אחר רוב סנהדרין וכן בהורג שלא נחוש שמא טרפה הרג וכיוצא באלו כמו שביארנו בראשון של חולין שלא נאמר במזיד לעבור שלא לילך בו אחר הרוב שאם כן אף במכה אביו נאמר שמא אינו אביו אלא שכל אלו במזיד לעבור אין דנין בהם כן או שמא יש לומר שכלם אתה יכול לפרשם ברוב וחזקה: