מאירי על בבא בתרא קע

לענין גיטין אמרו שאע"פ שאמרה תורה ונתן בידה אין סוף הענין דוקא לידה אלא אף בחצרה או איזה מקום המושאל או המושכר לה ומ"מ כל שהיא ברשותו לא קונה עד שיגיע הגט לידה או לתוך חיקה או לתוך קלתה והוא כפיפה קטנה המיוחדת לה לעסקי פלכה אע"פ שאינה קשורה בה ולא מתורת כליה שהרי כליו של לוקח ברשות מוכר אינו כלום אלא לפי שמן הסתם אין הבעל מקפיד על מקומו והוא מושאל לה מן הסתם אפילו לא היה בעלה מוכר קלתות לקלתה מיהא אינו מקפיד על מקומה ואין צריך לומר בשהיה בעלה מוכר קלתות ומכר לה שבהגבהת קלתה קנה גיטה עמה ויש שפרשו בה שאינו מקפיד על מקומם וגאוני ספרד פרשו בה שבאותה הנאה שמכר לה הוא משאילה מקומו מן הסתם ולפי זה אף לענין קנייה אם קנה זה הכלי מן המוכר עצמו והגביהו והניחו לשם ואח"כ קנה ממנו פירות ומדדום לתוך כלי זה קנה אף ברשות מוכר מכיון שקנאו ממנו אינו מקפיד על מקומו והרי מקומו מושכר לו בהנאת מכירתו וכן כתבוה גדולי המחברים ומכאן יצא להם כן ושמא תאמר ולמה הוא צריך להגבהה ונאמר גם כן שיקנהו בשכירות מקום בהנאת המכירה אין זה כלום שאין דעתו של זה סומכת בקניית הכלי אא"כ שכר את מקומו בפירוש או שיקנהו בהגבהה אבל מכיון שקנאו קנייה מפורסמת נהנה הוא במכירתה עד שמתוך אותה הנאה הוא משאילו מקום שהוא מניחו בה אחר הגבהתו:

כבר ביארנו שכל הקניות אינן כלום אא"כ באות אחר פסיקא וכן ביארנו שכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה מעתה חמרים שהיו מביאים פירות ומשכן והביאן לביתו אפילו פסק את הדמים תחלה לא קנה ובמה יקנה משיכה אין כאן שאין משיכה שבבני אדם מועילה למה שעל גבן אחר שאין הוא עצמו נקנה במשיכה רשות לוקח אין כאן שהרי עדין על כתפו של חמר הם ומה שאמרו בגמ' על זה בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק פירושו שמדד ופסק תחלה קודם שבאו לביתו ואעפ"כ לא קנה פרקן אחר שהיו בביתו בין הוא בין חמר אם פסק עד שלא מדד קנה שרשותו קונה לו בלא מדידה ואם מדד עד שלא פסק לא קנה עד שיפסוק ויכול לחזור וזה שאמרו שבפסק לבד קנה בלא מדידה דוקא שנשפכו לקרקע ביתו של לוקח או בכליו או שהם דברים שאינן בכלי כגון בצלים ושומים וכיוצא בהם אבל אם עדין הם בכליו של מוכר הואיל ולא משך אין רשותו קונה לו שכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה כמו שביארנו: