מאירי על בבא בתרא קנה

המשנה השלישית והכונה בה ככונת מה שלפניה ואמר על זה המוכר את החמור לא מכר את כליו נחום המדי אומר מכר את כליו ר' יהודה אומר פעמים מכורים ופעמים שאינן מכורים כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו אמר לו מכור לי חמורך זה כליו מכורים חמורך הוא אין כליו מכורים אמר הר"ם אמנם הכלים העשויים לרכיבה כגון האוכף והמרדעת דברי הכל מכורין בין שהם עליו בשעת המכר בין שאינם עליו אבל כלי הטעינה יש בהם מחלקת חכמים אומרים אינם מכורים במכירתו ואפילו הם עליו בשעת מכירה והלכה כחכמים:

אמר המאירי המוכר את החמור לא מכר את כליו נחום המדי אומר מכר ר"י אומר פעמים מכר פעמים לא מכר והוא שאם אמר לו חמורך זו והיו כליו עליו מכורין ואם אמר לו חמורך היא כלומר דרך שאלה חמורה זו שלך היא שתמכרנה לי וכן אם אמר דרך ניחותא מכור לי חמורך אינן מכורין והלכה כתנא קמא ולפי מה שהתבאר בגמ' לא כל הכלים שוים בדבר זה אלא אוכף ומרדעת מכורין אפילו אינן עליו בשעת המכר ואפילו לא אמר חמור וכליו אלא חמור סתם שהרי אלו ראויים אף לרכיבה וסתם חמור לרכיבה וכן הדין בקילקי וחבק וענין קילקי הוא בגד דק שמניחין לו על גבו וחבק הוא החגור שחוגרין אותו בו סביב הצואר וכן כל כיוצא באלו אבל שק ודסיקא שהם קשים ואין ראויים לרכיבה אלא שאדם נותנן על הבהמה להניח המשאוי עליהם הואיל ואינם עומדים לרכיבה אינן בכלל מכר החמור וכן כומני והוא מרכב הנשים וענינו כסא פתוח מצד אחד ומוקף משלש רוחות והואיל ואינו ראוי למרכב האנשים לא נכלל בכלל המכר ואפילו עודן עליו ואפילו אמר לו חמור וכליו אא"כ אמר לו הוא וכל מה שעליו:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו: