מאירי על בבא בתרא קלא

כוורת דבורים אינה נידונית כקרקע לא ליקנות בכסף ושטר וחזקה ולא לקנות מטלטלין אגבה ולא לכתוב עליה פרוזבל כמו שידעת שאין כותבין אותו אא"כ יש ללוה קרקע שדנין את חובו כנגוש ועומד על הדרך שיתבאר במקומו ומקבלת טומאה במקומה שאין שם כלי נפקע מעליה והרודה ממנה בשבת פטור אלא שאסור לעשות כן לכתחלה מפני שהוא כתולש:

טהרת פשוטי כלי עץ או טומאתם הדברים מבולבלים בה ביד מפרשים גדולי המחברים כתבו שיש מהם שאינו מקבל טומאה כלל ויש מהם שמקבלין טומאה מדברי סופרים ויש מהם שמקבלין טומאה מן התורה ופרשו בו שכל שעשוי לתשמיש אדם לבד כגון סלם וכיוצא בו טהור מכלום וכל שהוא לתשמיש אדם ולתשמיש משמשיו כגון שלחן שהוא עשוי לתשמיש אדם ולתשמיש משמשיו כגון קערות וכוסות מקבלין טומאה מדברי סופרים וכל שהוא משמש את המשמשין לבד אם אינו משמש אלא בשעת מלאכה כגון מנורה שמשמשת את הנר בשעת הדלקה טהור מכלום ואם משמש אף שלא בשעת מלאכה כגון תיק הסיף והסכין מקבלין טומאה כמו שיתבאר במקומו ומ"מ במדרס הזב כל שעשוי למשכב או למרכב מקבל בו טומאה מן התורה וחכמי הצרפתים כתבו בה שאף היא מדברי סופרים ואין להם אצלם טומאה מן התורה ויש מפרשים שכל שמשמש את האדם ומשמשיו מיטמא מן התורה וכן היא שנויה בספרי פרשת שמיני וכל העשוי לאחד מהם מטמא מדברי סופרים וכל שאינו לתשמיש אחד מהם טהור מכלום והוצין זכרים האמור במסכת סכה שמסככין בהם אלמא שאף טומאת סופרים אין בה שאלו כן לא היינו מסככין בה אתה מפרשה בשאין עומדין לתשמיש כלל אלא שנעשו באקראי ויש מפרשים שמסככין בדבר המקבל טומאה מדברי סופרים ולא יראה כן ודף של נחתומין שהוא עשוי להניח בו פתו כדי למכור כדרך שהפלטרין עושין הואיל והוא עשוי לתשמיש הפת מיטמא מדברי סופרים והוא שאמרו עליה בכאן שאני פשוטי כלי עץ דרבנן ומה שאמרו השלחן והדולבקי אע"פ שאין להם בית קבול טמאין פירושו טומאה מן התורה ומפני שהיא משמשת אדם ומשמשיו:

דף של נחתומין שהזכרנו אע"פ שחברה בכותל לא בטלה לגבי קרקע והרי היא מקבלת טומאה עדין ולא סוף דבר שתקנה והחליקה קודם שקבעה בכותל אלא אפילו קבעה תחלה ואח"כ תקנה והחליקה ותקון זה שאנו מזכירין עכשו הוא הוא שהוזכר בגמ' עליה בלשון חקק ולא חקק גמור שהרי בפשוטי כלי עץ היא שנויה מעתה אינך צריך לומר בדף של מתכת שלא בטלה לגבי קרקע ומקבלת טומאה:

אף שאובה זו שהזכרנו שהיא מדברי סופרים לא בשאובה כלה אמרו שהרי אמרו בספרי יכול מלא בכתפו ונתן יהא כשר ת"ל מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה אלא בשלשת לוגין אמרו שמן התורה כל שמיעוטה שאובה לא נפסלה ומ"מ יש מפרשים שאפילו רובה שאובה לא נפסלה מן התורה אלא מדברי סופרים שכל שנעשה המקוה שלא בשאובה כלה אע"פ שחסר כמה והושלם בשאובה ראשון ראשון בטל ויראה כן בהדיא מסוגיא הנזכרת ביבמות פרק הערל אלא שחכמי הצרפתים פירשוה בשאר משקין שאין פוסלין ולא מעלין כמו שביארנו במקומו: