מאירי על בבא בתרא יג

התנו ביניהם שאם נחבסה יחזרו לבנותה כופהו לסתור ולבנות אע"פ שלא הגיע לאויר עשרה ומ"מ נחבסה מעט הואיל ונשאר בה אויר שיכול ליכנס בה בקומה זקופה ומשאוי בינוני על ראשו אע"פ שאין גבהו עכשו כגובה סתם הבתים שדינו שיהא הרום כחצי הארך וחצי הרחב אין כופין אותו לחזור ולבנות:

לא היה בעל העליה דר בעליה זו אלא שהיא אוצר לתבנו וקשו וזה אומר לשכור לו פועלים להוציאה ולהחזירה לכשיבנה ולהניחה עכשו במקום הראוי כזה שתהא מצויה לו שם הואיל וזה נהנה וזה לא חסר כתבו הגאונים שכופין על מדת סדום:

כבר התחלנו למעלה לבאר שמי שיש לו חלונות בכותלו ואח"כ בא חברו ועושה לו חצר בצדו אין יכול לומר לו סתום חלונך מצד היזק ראיה שלך שהרי החזיק וכשבא לבנות כותל בסמוך לו צריך שירחיק מלמעלה ומלמטה ומכנגדה ארבע אמות שלא יזיק שני לראשון בראיה ושלא יאפיל עליו וכן הדין אף בחצר הקדומה לחלון ופתח זה חלון בחצר חברו והלה שותק ובחלונות שיש בהם חזקת מחילה כגון חלון שראשו של אדם נכנס או שמגיע לחברו ממנה היזק ראיה על הדרך שביארנו למעלה מעתה מי שהחזיק בחלון על חצר חברו בכותלו במקום נמוך שבה ובא חברו לבנות בפניו בלא הרחקת ארבע אמות ובא זה ומיחה מחמת שמאפיל ואמר לו הריני סותם חלונותיך ועושה לך חלונות למעלה במקום גבוה שבכותלך עד שלא תגיע גבהות כותלי לגובה חלונות אלו שאני פותח בכותלך בכדי ארבע אמות ונמצא שלא יגיעך מבניני לא היזק ראיה ולא סתימת אורה והרי חלונות אלו בדרך שמועילות לו למעלה כבלמטה או יותר אף זה יכול לעכב ואומר לו שהכותל מתקלקלת בפתיחת חלונות אחרים ואם אמר לו שיסתור הכותל עד חלונות אלו ויבנה כלה מחדש למעלה מהן אף הוא אומר שאין בנין חדש נקשר יפה בישן אפילו אמר לו לסתור כל הכותל או כל הבית ולבנותה מחדש ולעשות לו חלונות למעלה אף הוא אומר לו אין לי מקום לדור בו אפילו אמר לו שישכיר לו מקום הראוי לו אף הוא אומר שאינו מטריח עצמו בכך ואפילו היתה דירתו לשם לצרך דברים מועטים כגון תבנו וקשו או עציו הואיל ומ"מ הוא דר בה ויש שם טרח הגוף הא אם לא היה דר שם כלל אע"פ שהוא בית אוצר מתבן וקש וזה אומר לשכור פועלים ולהניחה לו במקום הראוי לו כופהו בכך כמו שביארנו למעלה בשם הגאונים שכופין על מדת סדום וזהו אצלי שגורסין בספרים מדוייקים בכאן ואע"ג דדייר בה לתיבנא וציבי ולא אמרו ואע"ג דמשתמש בה לתבנא וציבי ובעל חלון עצמו שרצה לשנות מקום חלונו אפילו היתה גדולה ורוצה לעשותה קטנה בעל חצר מעכב עליו ואין צריך לומר שאין יכול להוסיף בה כל שהו:

זה שהתחלנו בשמועה זו לבאר שמי שהיו לו חלונות בכותלו ובא חברו ועשה לו חצר בסמוך לו שאין רשאי להאפיל עליו אע"פ שביאור השמועה אינו צריך לכך שהרי במי שהחזיק בה אנו מפרשים אותה מ"מ למה שכתבנו דרך הצעת הדברים שמי שהיו חלונות בכותלו ובא חברו ועושה עכשו חצר סמוך לו שאינו רשאי להאפיל עליו תמה אני והרי כשנפתחו חלונות לא היה שם חצר אלא חורבה ולא היה לו לזה שום הזק ראיה והיאך החזיק עד שכשירצה זה לבנות לא יבנה כנגדו ואדרבה היה לו לכופו לסתום שהרי בפותח חלון על גגו של חברו נסתפקנו למעלה אם טען זה למחר אני סותר את גגי ועושהו חצר אם רשאי לעכבו אחר שטוען כן בודאי או יאמר לו הלה לכשתעשה תעשה הא מ"מ לכשיעשה מודים הם שיסתום ושמא גג שאני שאין הדבר מצוי לסתור הא כל שהיא חורבה עשויה היא לבנות וכן היא בתלמוד המערב והואיל ושתק לו החזיק כאלו היתה שם חצר וכן מצאתיה לגדולי המפרשים בתשובת שאלה או שמא כשפתח היה זה רשות הרבים ובא זה ולקחה מן המלכות ובנה:

ראובן שקנה חורבא מן הגוי והיו לישראל בה חלונות אע"פ שאפשר שאין חזקה מועלת לו אצל גוי לפי דיניהם מ"מ מועלת היא אצלו מעתה אבל אם לא היה לו שם חלון וכשראה שישראל לקחה מגוי מהר ופתח חלונות כדי שלא יפתח עוד כנגדו או לא יאפיל עליו אין זה כלום וכן כתבו גדולי המפרשים ויש לפקפק בה:

מקצת גאונים כתבו בראובן שמכר לשמעון את חצרו ועכב לעצמו בית סמוכה לחצר ויש באותו בית חלונות פתוחים לחצר שמוחזק הוא בהן ואין שני יכול לבנות כנגדן אלא בהרחקה הראויה ויש מפקפקין בדבר:

שני אחים שחלקו אחד הגיעו טרקלין ואחד הגיעו גנה הסמוכה לטרקלין והיו חלונות פתוחים מטרקלין לגנה ובא בעל הגן לבנות בסמוך לו בלא הרחקת ארבע אמות ונמצא מאפיל עליו אין חברו יכול למחות והרי זה אומר בשלי אני בונה שחלונות אלו אין להם חזקה שלא לבנות כנגדן ומ"מ אינו יכול לכופו לסתמן הואיל ובשעת חלוקה היו שם ולא התנה הא שלא לבנות כנגדן אין להם חזקה שכך אמרו האחים שחלקו אין להם חלונות זה על זה ופירושה שאין להם דין חלונות זה על זה ר"ל שלא יוכל לבנות כנגדו אבל מ"מ אינו רשאי לסתמן שכל דבר קבוע שהיה שם בשעת חלוקה בחזקתו עומד שלא לכופו לסלק אלא שמ"מ יכול לבנות כנגדו ואין לו בהם חזקת מחילה אפילו לאחר שלש שאין טענת מחילה אלא כשעושה ההיזק ואין לו מוחה ומ"מ חזקת טענה ר"ל שמכרה או שמחלת בפירוש ולאחר שלש יש להם לדעת גדולי המפרשים נישומו הקרקעות בשעת חלוקה מפני שיעלה בעל הטרקלין לבעל התרבץ בדמים ונכנס באותה שומא עלוי שמצד האורה המגעת לו משם יש להם חזקה אף שלא לבנות כנגדן ומ"מ אם שמו עלוי זה בסתם אין העלוי מתפשט אלא מצד בנין הטרקלין ואין עלוי שמצד האורה נכלל בו ומ"מ אחים שחלקו אחד נטל שדה לבן ואחד שדה כרם יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן לעבודת הכרם שהיו חורשים אותה בשוורים ואין השוורים יכולין להתהפך בתוך הכרם מתוך ערבוב שורות הגפנים עד שיצאו לחוץ וכל שמעלין משדה לכרם מסתמא עלוי זה נכלל בו הא בחלוקת טרקלין ותרבץ אינו כן כמו שביארנו ואע"פ שהזכיר בחלוקתו שם טרקלין והרי אם יאפיל עליו נפקע שם טרקלין ממנו כבר אמרו שאע"פ שאין הענין נמשך אחר השם הואיל והבריות קורין לו בשם זה אע"פ שאינו כן הגיעו והוא שאמרו בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאינו אלא לתך הגיעו והוא שיהיה קרוי בלשון הבריות בית כור כמו שיתבאר במסכתא זו וכבר כתבנוה בפרק המקבל:

יש מפרשים בשמועה זו שזה שיכול לומר בשלי אני בונה מפני שאין לו בהם חזקה הואיל ואין זה חצר העשוי להשתמש בו שאין כאן הזק ראיה ואין זה כלום שאף תרבץ יש עליו היזק ראיה ועוד שאם כדבריהם אף הוא כופהו לסתום: