מאירי על עבודה זרה פה

בית המקדש וכלים שבו אסור לאדם לעשות כמותן ממש ואפילו עשו לו גוים שתשמישן בעצמו נאסר כלומר לא תשתמשו בדמות שמשי ואם שנה בהם מעט מותר כיצד לא יעשה בית תבנית היכל ר"ל שיהא שוה לו בארך וברוחב ובגובה בלא שום שנוי ולא אכסדרה כתבנית אולם ולא חצר כתבנית עזרה וכן שלחן בתבנית שלחן מנורה בתבנית מנורה וכן כלם אבל אם שינה בהם מעט כגון שעשה מנורה בת חמשת קנים או בת שמנה מותר וכן בכלם הא בת שבעה לא יעשה אף של שאר מיני מתכות אחר שבבית המקדש כשרה בכך כמו שהתבאר במסכת מנחות פרק הקומץ רבה כ"ח ב' ובשל עץ הואיל ומין אחר הוא מותר אף בבת שבעה שהרי אף בבית המקדש כל שאינה של מתכת פסולה כמו שהתבאר שם:

רצה לציירם על גבי כלים מותר הואיל ואין מפורדין כל אחד בעצמו להיותם גוף הכלים עצמן אלא צורות על גבי הכלים ואפילו בבולט וכל שכן צורות קטנות שאינן שוות להן בדמותן:

אחר שכל איסורין אלו יוצאין מלא תעשון אתי יראה שלאו שבכללות הוא ואין לוקין עליו אלא שגדולי המחברים מחייבין אותו במלקות:

כל העובד ע"ז מבטל ע"ז ואפילו אינה ממין אותה שהוא עובד כמו שבארנו ואם לא רצה לבטלה ואנסו ישראל על זה בטולו בטול והוא שיודע בטיב עבודה זרה ומשמשיה הא גוי קטן אינו מבטל וגר תושב הואיל ואינו עובד ע"ז אינו מבטלה כמו שיתבאר בפרק אחרון ומ"מ מכיון שזכה בה ישראל אין לה בטול ומתוך כך ישראל שמצאה ישתדל בביטולה קודם שיגביהנה ואפילו מצאה במקום שהבעלים מתיאשים ממנה צריכה בטול ואין אומרים שהיאוש מפקיע ממנה צריך בטול שאע"פ שנתיאש מגופה לא נתיאש מעבודתה סובר הוא אם גוי מוצאה הרי הוא עובדה ואם ישראל הוא הואיל ודמיה יקרים מוכרה לגוי ועובדה:

המציל ממון חברו מן הגייס ומן הנהר ומן הדלקה ומן המפולת ומן הארי ומן הדוב ומן הברדליס ומזוטו של ים ומשלילותו של נהר והמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויים שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשים מהם ודבר זה יתבאר במסכת בבא מציעא בריוח בע"ה: